על פיית העוגיות

בתחילת הדרך אפיתי מתכונים מתוך ספרי בישול, וכשהשתעממתי מההיצע הקיים התחלתי לפתח ולכתוב מתכונים בעצמי.
בשלב מסוים החלטתי לפתוח בלוג במטרה לאגד למקום אחד את כל המתכונים, ובלי שתיכננתי הוא גדל וצמח לאחד מבלוגי האפייה הגדולים והמצליחים בארץ.

אחד היתרונות הגדולים בלדעת לאפות, הוא היכולת להגשים לעצמך את כל הפנטזיות הקולינריות שאתה רק חולם עליהן,
ובבלוג אני בהחלט מקפידה לעשות זאת ורוקמת לעצמי את עוגות וקינוחי החלומות שהכי מתחשק לי לאכול.
כיום הבלוג מונה מאות מתכונים ברמות קושי שונות, בדגש על מתכונים יצירתיים במיוחד שלא מוצאים בכל אתר או ספר מתכונים.

בסופו של דבר החלטתי ללכת אחרי הלב ולהפוך את התחביב למקצוע, כיום אני מפתחת מתכונים לחברות מסחריות, לאתרי תוכן ולמגזינים, מצלמת ועושה סטיילינג, מייעצת לחברות בתהליכי פיתוח של מוצרי מזון חדשים ובעיקר – פותחת כל בוקר בין הררים של עוגות, קרמים ושוקולד נמס- מה צריך יותר מזה?

תשובות לשאלות שתמיד שואלים:

האם את קונדיטורית?

אני קונדיטורית בלימוד עצמי, אך מעולם לא למדתי באופן מקצועי. מאז ומתמיד הייתי אוטודידקטית, הרפתקנית וסופר סקרנית, ותמיד העדפתי ללמוד בעצמי דרך הרגליים מאשר לשבת בשקט ולהקשיב. מאחר ואף פעם לא היה לי מספיק זמן פנוי כדי להקדיש ללימודי קונדיטוריה מקצועיים, למדתי את סודות האפייה בעצמי במטבח הפרטי שלי לאורך השנים. ביום אחד למדתי להשתמש בג'לטין, ובאחר לאפות עוגות שמרים או להכין בצק עלים.

מי מצלם את התמונות בבלוג?

את התמונות בבלוג אני מצלמת בעצמי ומטפלת בסטיילינג על הסט. יש קסם אמיתי בלצלם את האוכל שאתה מכין במו ידייך, וללוות אותו משלב הרעיון שקופץ לראש, דרך היצירה ועד לצילום התוצאה, מבחינתי זה חלק בלתי נפרד מטביעת האצבע שאני משאירה על כל מאפה שאני מכינה.

את אוכלת את כל מה שאת מכינה?

ברור, איזו שאלה? לעולם המתוקים הגעתי מתוך אהבה לאפייה אבל כמובן גם מתוך ציפייה גרגרנית טהורה לרגע המיוחל של הזלילה.
כבר כילדה זייפתי חום כדי לקבל שוקולדים מסבא, אספתי עטיפות של ממתקים להנאתי, ועזרתי בקונדיטוריה השכונתית בתמורה לעוגיות שושנים. את האהבה למתוק אני לוקחת איתי עד היום, נהנית לזלול כל מאפה, קינוח, עוגה או עוגייה שאני אופה, ורבים מהקינוחים שאני מכינה הן הגשמה של קינוחי החלומות שהכי מתחשק לי לאכול.

מאיפה מגיעים לך כל הרעיונות?

במגרש המשחקים שלי במטבח אני שונאת להשתעמם ואוהבת לחדש לעצמי ללא הרף. רעיונות חדשים לעוגות ולמתוקים קופצים לי לראש כל הזמן, וההשראה מגיעה מכל מקום אפשרי-
מזיכרונות ילדות ומאכלים שאהבתי כשהייתי קטנה, מטיולים בחו"ל, מפירות עונתיים שבדיוק ראיתי על המדף והכי מתחשק לי לחגוג איתם במטבח, ומגלישה ברשת שמעניקה השראה בלתי נגמרת והצצה מסקרנת למטבחים ברחבי העולם. אם תפתחו את לוח השנה שלי, במקום תזכורות לאירועים או לפגישות, תמצאו המוני רעיונות למתכונים מגניבים שמפוזרים בימים השונים ורק מחכים שאתפנה כבר להכין אותם… נראה לי שגם אם הייתי אופה בכל יום עוגה כנראה שלעולם לא הייתי מספיקה לאפות את כל מה שאני באמת רוצה.

למה "פיית העוגיות"?

בתחילת דרכי במטבח אפיתי כמויות אדירות של עוגיות מכל סוג אפשרי, ואת התוצרים חילקתי בשמחה לכל מי שעבר בסביבה, מה שהעניק לי את הכינוי "פיית העוגיות" שנתנה לי חברה (היוש יפעת!)
באחת הפעמים אפילו הגשמתי את עצמי לרגע כפיית עוגיות של ממש, כשהנחתי באישון לילה שקיות קטנות עם עוגיות ליד דלתות כל השכנים המופתעים.את כישוריי כפייה אני גם מנצלת לעיתים להגשמת משאלות מתוקות של גולשים, ששולחים אליי בקשות ופנטזיות אפייה, אותן אני מגשימה מדי פעם במיוחד עבורם במדור "פיית העוגיות מגשימה משאלות".

אפשר גם לבקש משאלה?

בהחלט – אם גם לכם יש משאלות מתוקות, רעיונות לעוגות מגניבות במיוחד או פנטזיות על קינוחים מעניינים,
כתבו לי אותם בתגובה בבלוג או בעמוד הפייסבוק, ואם הרעיון שלכם ידליק אותי במיוחד אולי הוא יזכה לביצוע חגיגי, ויככב במתכון שייכתב במיוחד עבורכם ויפורסם ממש כאן בבלוג. קחו בחשבון שבקשות אפייה רבות נשלחות אליי ולא את כולן אני מספיקה להגשים.