המדריך המלא לסופגניה המושלמת

חנוכה כבר ממש מעבר לפינה, ורבים מכם כבר שקועים עד מעל לאף בטיגון סופגניות
בחיפוש אחר המתכון המושלם להדלקת הנרות.
שלל מתכונים מוצלחים לחנוכה כבר מחכים לכם בבלוג (לסופגניות ולא רק),
והפעם החלטתי לשנס מותניים ולהכין עבורכם מדריך מקיף עם כל הטיפים להכנת הסופגניות המושלמות,
ובו אענה על כל השאלות ששאלתם אותי בנושא השבוע בבלוג ובעמודי הפייסבוק והאינסטגרם של פיית העוגיות.
אז קבלו את המדריך המלא להכנת סופגניות, שילווה אתכם כל הדרך מעיצוב הסופגניות
ועד לקבלת סופגניות קלילה, אוורירית ותפוחה, עם פס לבן לכל אורכה.
(וכן, חפרתי הרבה בכל סעיף כדי להיות יסודית ולענות על הכל, אתם מוזמנים לדלג לכל סעיף שרלוונטי עבורכם במיוחד).

 מרכיבי הבצק – על רגל אחת

בצק סופגניות קלאסי, הוא בצק שמרים המכיל מרכיבים בסיסיים וזמינים: קמח, סוכר, שמרים, נוזלים ושומן.
כמות הסוכר בבצק אינה מופרזת מאחר ועיקר המתיקות אמורה להתקבל מהמילוי ומהציפוי, כמות סוכר גדולה מדי גם תגרום לבצק להשחים מהר מדי בשלב הטיגון.
כמות השומן בו אינה מופרזת כדי ליצור סופגניות קלילות, ולכן אם תרצו לאפות את הסופגניות במקום לטגן, אולי מוטב לבחור במתכון עשיר קצת יותר בשומן, ובנוסף להבריש את הסופגניות בחמאה מומסת עם תום האפייה ולכסות מיד במגבת נקייה למשך הצינון כדי לשמור על רכות.

האם אפשר בלי?…
-ניתן להשתמש בשמרים יבשים או בטריים לשיקולכם. ודאו כמובן שהם בתוקף ואופסנו היטב.
-הבצק במיטבו על בסיס חלב, אבל ניתן גם להמירו בחלב צמחי או במים במידת הצורך.
-הבצק במיטבו כשמניב ניחוח של חמאה, אבל ניתן גם לקבל סופגניה נפלאה עם שומן צמחי במקום.
-אם רוצים ניתן להשתמש להכנתו בקמח מניטובה או בקמח לחם העשירים בגלוטן, אבל גם קמח לבן רב תכליתי יעשה עבודה נפלאה.
-הביצים יעשירו את הבצק, אבל אפשר גם להמיר אותן במשקל דומה של נוזל במקום אם צריך.
-אפשר לשבח את טעם הבצק ע"י תוספת של גרידת לימון או תפוז ותמצית/מחית וניל.
בכל דרך שתבחרו תוכלו להנות מסופגניות מוצלחות וטעימות לחג.

מדוע מוסיפים אלכוהול לבצק סופגניות?
תוספת של 10 גרם אלכוהול על חצי קילו קמח בבצק, מפחיתה ספיחת שמן בזמן הטיגון ולכן מומלצת.
ההסבר המדעי הוא שבזמן הטיגון נפלטים מהסופגניות אדי מים, ובכל זמן בו נפלטים מים- הסופגניה אינה סופגת שמן.
גם האלכוהול מתאדה בטיגון, ולכן תוספת שלו מאריכה את משך אידוי הנוזלים והסופגניה סופגת פחות שמן בזמן הטיגון עד שהיא מוכנה לגמרי. כמות האלכוהול הקטנה המתווספת לבצק אינה מורגשת בטעמה ומתאדה כמעט במלואה, אבל אם רוצים ניתן גם לוותר עליה.

מתכוני בסיס מומלצים לבצק סופגניות שמרים:
בצק סופגניות ודונאטס קלאסי (מומלץ בחום!)
בצק סופגניות ענן (מומלץ בחום!)
בצק לסופגניות ולדונאטס טבעוניים
בצק לסופגניות אפויות
מליות וציפויים לסופגניות (בתחתית הפוסט)

מתכוני חנוכה נוספים:
סופגניות אשל ללא שמרים
סופגניות ריקוטה אווריריות ללא שמרים
צ'ורוס בצק רבוך
צ'ורוס פטנט טבעוני
דונאטס צ'יפס – מקלות סופגניות
מריטוצו במלית קצפת שוקולד
סופגניות שושנים
כדורי שוקו פאי (במלית שוקולד נמס)
סופגניות עם פטיסייר חמאת בוטנים
קנולי ביתי
דונאטס עוגת וניל אפויים

 התפחה ראשונה

את בצק השמרים לשים לפי ההנחיות במתכון שבחרתם.
כמו בכל בצק שמרים, בתום הלישה הבצק עובר לקערה גדולה, מכוסה במגבת נקייה או בניילון נצמד
ויושב לנוח ולתפוח, להתפחה שנקראת התפחה ראשונה, כאשר נותנים לו לתפוח עד שהוא מכפיל את נפחו.

מה זה אומר "התפחה עד להכפלת הנפח"?
זמני התפחה של בצק שמרים משתנים בהתאם לטמפרטורה בבית באותו הרגע ובהתאם לטמפרטורת הבצק-
בטמפרטורה חמה הבצק יכול לתפוח תוך שעה, בטמפרטורה קרירה זה יכול לקחת שעתיים, ובבית קר מאוד מאוד, זה גם יכול לקחת כמה שעות. לכן המדד היחידי שלנו הוא התפחה עד להכפלת הנפח, כלומר- עד שנראה שהבצק בערך הכפיל את נפחו ביחס למקור, פלוס מינוס. לא חייבים להיות פה מדוייקים או למדוד סנטימטרים.

נכון למזג האוויר הנוכחי הערכה כללית של זמני התפחה תהיה בערך שעה וחצי להתפחה ראשונה עד כשעתיים בבית מעט קריר.

התפחה במקרר לילה קודם
אם רוצים ניתן גם ללוש את הבצק לילה קודם ולהתפיח אותו במשך הלילה במקרר כשהקערה עטופה היטב בניילון נצמד.
קחו בחשבון שבצק סופגניות סטנדרטי יכול לתפוח במקרר עד כ-12 שעות כדי להימנע מתפיחת יתר שתפגום בתוצאה.

זירוז התפחה בתנור
כדי להאיץ את ההתפחה בבית קריר, אפשר גם להתפיח את בצק השמרים בתנור שחומם מראש ל-50 מעלות וכובה, כך שהתנור ידמה תא התפחה בטמפרטורת החדר. בדרך זו הבצק יכול לתפוח לגמרי במשך כשעה.
קחו בחשבון שבצק שתופח בדרך זו עלול להתקבל רך יותר מהרגיל. התפחה כזו מומלצת להתפחה ראשונה בלבד.

התפחה נוספת
במידה ואתם לא פנויים להמשיך את העבודה והבצק כבר הכפיל את נפחו, ניתן להוריד את האוויר בבצק ולהתפיח התפחה שנייה, היא רק מיטיבה עם התוצאה. ההתפחה השניה אורכת זמן קצר יותר ולא חובה לחכות ולהכפיל את נפח הבצק, ניתן להמשיך לעבוד עם הבצק בכל שלב שרוצים.

 עיצוב הסופגניות

לאחר שהבצק סיים תפיחה, מוציאים ממנו את האוויר ומעצבים אותו לסופגניות.
לשם כך ניתן לגלגל פיסות בצק לכדורים, או לרדד ולקרוץ את הבצק לבחירתכם.
במידה ויש לכם זמן ויכולת אני ממליצה יותר על גלגול הבצק לכדורים, שיוצר סופגניות עגולות ותפוחות יותר וממצה את כל כמות הבצק בדרך קלה יותר.

שקילת הבצק
כדי ליצור סופגניות בגודל אחיד, מומלץ לשקול את הבצק ולחלק אותו על משטח העבודה לחלקים שווים.
לסופגניות גדולות בקוטר של 9 ס"מ, ידרשו כדורים של 70 גרם (כמו הסופגניות הגדולות שבסופר לערך), אפשר גם ליצור סופגניות קטנות יותר במשקלים של 40-60 גרם לסופגניה, עד 30 גרם למיני סופגניות.
במידה ויש צורך בקימוח של משטח העבודה, השתמשו במעט קמח ככל הניתן- הקמח עלול להקשות על עיצוב כדורים חלקים ללא קפלים, ועודפי קמח שישארו על הבצק עלולים להשאיר טעמי לוואי בטיגון. מסיבה זו בעת עיצוב הבצק העדיפו עבודה עם ידיים משומנות.

גלגול לכדורים
לאחר שחילקנו את הבצק למשקל הנדרש, מומלץ לכסות אותו ולתת לו לנוח כ-10 דקות לנוחות העבודה (לא חובה אבל מקל במידה והבצק לא מתמסר).
כעת יוצרים מכל חלק, כדור חלק ויפה. לשם כך מותחים את קצוות הבצק כלפי המרכז ומאחדים אותם בצביטה.
אפשר למתוח את קצוות הבצק בדרך זו פעמיים-שלוש עד לקבלת שטח פנים חלק.
כעת כדי ליצור סופגניות יפות וחלקות ולטשטש את קווי התפר שעלולים להיפתח בטיגון, מגלגלים את כדור הבצק שיצרנו על משטח עבודה, כאשר הסופגניה נמצאת מתחת לכף היד וכלואה בין האצבעות שאוחזות אותה סביב, ופרק כף היד נע בצורה סיבובית, עד לקבלת כדור עגול וחלק ככל שניתן. במידת הצורך עובדים בידיים מעט משומנות.

קריצת סופגניות בחותכן
מי שמתקשה בעיצוב כדורים, יכול תמיד גם לקרוץ סופגניות במקום. קחו בחשבון שסופגניות שקורצים נוטות להיות מעט פכוסות ונמוכות יותר ביחס לסופגניות שמגלגלים לכדורים.
את הבצק לסופגניות הקרוצות, מומלץ להתפיח במקרר כדי לקבל בצק יציב יותר ונוח לעבודה (אפשר גם להתפיח התפחה ראשונה בחוץ, להוציא אוויר ולהכניס למקרר למשך כשעה להתייצבות קלה).
את הבצק מרדדים על משטח מקומח קלות לעלה בעובי של כ-2 ס"מ. הימנעו מקימוח מאסיבי כדי שלא ישארו עודפי קמח על הבצק. בתום הרידוד מומלץ להניח לבצק לנוח כשהוא מכוסה ל-10 דקות על מנת שלא יתכווץ בקריצה, ואז לקרוץ עיגולים בעזרת חותכן של כ-7 ס"מ לסופגניות גדולות, או 4-5 ס"מ לסופגניות קטנות יותר.
את שאריות הבצק יש לאסוף חזרה לכדור בצק ולתת להן לנוח מכוסות למשך כחצי שעה עד שעה, כך שהבצק יחזור להיות גמיש ורך ויהיה ניתן לעבוד איתו שוב.

 התפחה שנייה

לאחר יצירת הכדורים, משמנים את הסופגניות המוכנות על מנת שלא יתייבשו (משפריצים עליהן ספריי שמן / מברישים במברשת אפייה משומנת ומגלגלים היטב, או מגלגלים בידיים משומנות מאוד). מפזרים את הסופגניות במרווחים על תבניות אפייה משומנות היטב, או מרופדות בנייר אפייה משומן. במידה ונותרו בכל זאת קווי תפר בתחתית הסופגניות, דאגו להניח את הסופגניות בתבנית האפייה כשקווי התפר כלפי מטה.

התפחה על גבי ריבועי נייר אפייה
כדי להקל על העברת הסופגניות לשמן החם בהמשך, הטריק הנפוץ והיעיל הוא לגזור מראש ריבועי נייר אפייה משומנים בגודל של כ-10×10 ס"מ, ולהניח לכל סופגניה לתפוח על גבי ריבוע נייר אפייה. אם רציתם לעשות זאת ונזכרתם באיחור, תוכלו תמיד לגזור את נייר האפייה סביב לסופגניה בעדינות רבה גם לאחר התפיחה. את הסופגניות מכסים בעדינות רבה בניילון נצמד רופף מאוד או במגבת נקייה ללא סיבים ומתפיחים להתפחה השנייה.

גם בהתפחה זו הסופגניה תתפח עד להכפלת הנפח. התפחה זו קריטית אף יותר מהראשונה ותקבע אם הסופגניות שלכן יזכו להיות קלילות ואווריריות כנדרש ואם יזכו בפס הלבן הנכסף. סופגניה שלא תפחה מספיק עלולה להיות כבדה, דחוסה ואף לא מוכנה בפנים, לכן חשוב להיאזר בסבלנות ולא להתקדם לשלב הטיגון לפני שבטוחים שהסופגניות תפוחות בצורה מספקת.
עם זאת חשוב להימנע גם מהתפחת יתר מוגזמת, שיכולה לגרום לסופגניות להתפנצ'ר בעת ההעברה לשמן או פשוט להתקבל שטוחות יחסית ולא עגלגלות ושמנמנות.

איך יודעים שהסופגניות תפחו היטב?
ניתן לבדוק את התקדמות התפיחה ע"י לחיצה קלה על הסופגניה-
אם הבצק מיד חוזר בחזרה למקומו, זה אומר שהסופגניה עוד צריכה תפיחה רבה.
אם הבצק חוזר לאט לאט למקומו, נראה שהסופגניה כמעט תפחה לגמרי.
אם לחצתם והשקע נותר- מיד רוצו לטגן.

נכון למזג האוויר הנוכחי הערכה כללית של זמני התפחה תהיה בערך שעה וחצי להתפחה שנייה.

קבלת קרום
טריק נוסף שמצמצם ספיגת שמן בטיגון, הוא לתת לסופגניה לשבת 15-30 דקות ללא כיסוי בתום ההתפחה. בדרך זו הבצק מפתח קרום יבש ודקיק שגם שומר על כיפת הסופגניה יפה, חלקה ונטולת בועות בתום הטיגון.

  הטיגון

כשהסופגניות סיימו את התפיחה, ניתן לגשת לחמם את השמן לטיגון.

השמן לטיגון
שמן קנולה מומלץ לטיגון עמוק בשל העובדה שנקודת העישון שלו גבוהה ביחס למרבית השמנים הצמחיים, ולכן גם ייקח לשמן יותר זמן להישרף לפני שיהיה צורך להחליף אותו.
סופגניות מחייבות שימוש בכמות שמן נדיבה לטיגון, וטיגון בשמן עמוק ולא בשמן רדוד חיוני להצלחתן- טיגון בשמן עמוק מאפשר לסופגניות לתפוח כראוי, להיטגן כראוי ואפילו לספוג פחות שמן ביחס לטיגון בשמן רדוד.
חשוב להשתמש בשמן עמוק בגובה של כ-7-10 ס"מ, שיאפשר לסופגניה לצוף בסיר כנדרש (כלומר תזדקקו למינימום ליטר וחצי לסיר יחסית קטן).
במידה ויש צורך להוסיף עוד שמן לסיר במהלך הטיגונים, יש לעשות זאת בין לבין מחזורי הטיגון, ולאחר  לחמם את השמן מחדש לטמפרטורת הטיגון הנדרשת.

הסיר עבור הטיגון
זה לא קריטי אם תשתמשו בסיר מעט צר יותר או רחב יותר- זה לגמרי לשיקולכם, ובעיקר ישפיע על כמות השמן שתצטרכו לשים בסיר ועל כמות הסופגניות שתטגנו בכל פעם. רק דאגו שהסיר לא יהיה נמוך מדי (גובה של לא פחות מ-10 ס"מ) כדי למנוע מהשמן מלהשפריץ החוצה או לגלוש בעת בעבוע, ושיש לו ידיות אחיזה נוחות וחסינות לחום.

טמפרטורת הטיגון
את השמן יש לחמם לטמפרטורה של כ-165-170 מעלות.
קצת לפני שהשמן מגיע לטמפרטורת היעד, מומלץ להנמיך את הלהבה כדי שהטמפ' לא תמשיך ותנסוק ותגלו שטיגנתם ב-190 מעלות תוך דקות ספורות.
אפשר לקבל הערכה לגבי טמפרטורת השמן ע"י קיסם שטובלים בשמן ונוצרות סביבו בועיות קטנטנות, אבל הדרך המומלצת והיחידה שמסוגלת להיות בבקרה על טמפרטורת השמן לכל אורך העבודה, היא בעזרת מדחום ייעודי שנשאר בסיר לאורך הטיגון ומאפשר לווסת את הטמפרטורה תוך כדי טיגון, וגם מדחומים המצפצפים כשמגיעים לטמפרטורה הנדרשת ובעזרתם קל יותר לשלוט במתרחש בסיר.

תהליך הטיגון בפועל
את הסופגניות מעבירים אחת אחת לתוך השמן בעדינות (רצוי כשהן הפוכות, עם ראשן כלפי מטה אבל לא חובה).
אפשר להרים אותן בכף היד בעדינות רבה אם אתם מיומנים מספיק, או להיעזר בשפכטל או בכף מחוררת כדי להחליק את הסופגניות בעדינות לתוך הסיר. אין לזרוק את הסופגניות לשמן מלמעלה ובטח שלא מגובה רב, אלא פשוט להחליק פנימה בעדינות בתנועה אלכסונית.
אם התפחתם על גבי ריבועי נייר אפיה, תוכלו גם להעביר את הסופגניה יחד עם הנייר לתוך השמן, הוא ישתחרר לבד בהמשך.
אל תצופפו ותמלאו את הסיר בכמות סופגניות גדולה מדי כדי שיהיה להן מקום לנוע ולתפוח וכדי שלא להוריד מדי את טמפרטורת השמן.

מטגנים את הסופגניות כ-2 דקות מכל צד, עד לקבלת גוון שחום ויפה.
במהלך הטיגון השמן צריך כמעט ולא לבעבע, מקסימום בעבוע עדין בלבד. את היפוך הסופגניה יש לבצע בזריזות ובהחלטיות, היזהרו משמן שעלול להתיז.
בטיגון נכון הסופגניה תשחים יפה, תוסיף לתפוח בעת הטיגון ויווצר במרכזה פס לבן ויפה.
בתום הטיגון מסירים את הסופגניות מהשמן בעזרת כף מחוררת ומעבירים לתבנית מרופדת בנייר סופג, או לרשת צינון / קריספר המונחים מעל לנייר סופג.

בעיות בטיגון סופגניות
– הסופגניה השחימה מהר מדי? היא בצקית ולא מוכנה לגמרי בפנים?
נשמע שהשמן חם מדי ויש לווסת את הטמפרטורה על ידי הנמכת הלהבה או כיבוי הכיריים לזמן קצר.
– הסופגניה מתקבלת כבדה ושומנית? משך הטיגון ארוך יחסית והיא עדיין לא משחימה דיו ולא תופחת כמו שצריך?
המגש עליו מונחות הסופגנות המוכנות ספוג בשמן? נשמע שטמפרטורת השמן נמוכה מדי ויש להגביר להבה.
– הסופגניה שטוחה מדי ולא תפוחה ועגלגלה? נשמע שקיימת בעיה בתפיחה.

איך מוודאים שהסופגניה באמת מוכנה מבפנים?
זו השאלה שנשאלה הכי הרבה על ידיכם, והתשובה היחידה היא-
פשוט מוודאים שהשמן לא חם מדי ע"י בדיקה של מדחום, לצערי אין דרך אחרת לדייק בזה במאת האחוזים.
כשהשמן בטמפרטורה הנכונה, הסופגניה תשחים משני צידיה בדיוק כשתהיה מוכנה מבפנים. אם טמפרטורת שמן גבוהה מדי בזמן הטיגון- החלק החיצוני שלה ישחים לפני שהיא תתבשל במרכזה.
גם אם מדדתם את הטמפרטורה בתחילת הטיגון והיא היתה תקינה, יש לבדוק ולווסת את הטמפ' שוב במהלך הטיגונים.
אפשר לנסות ולבדוק שמרכז הסופגניה אפוי בעזרת נעיצת קיסם, כמו בהכנת עוגה, או לפתוח סופגניה אחת ולבדוק שהיא מוכנה מבפנים, אבל זה לאו דווקא יעיד על שאר הסופגניות.

סימנים נוספים שיכולים להצביע על שמן חם מדי וכדאי לשים אליהם לב:
בועות גדולות שנוצרות על פני הסופגניה, בעבוע רב של השמן, השחמה מהירה של הסופגניה.

הפס הלבן
אם הצטיינתם בכל שלבי ההכנה, הסופגניה שלכם תזכה בפס הלבן הנכסף שיופיע במרכזה בזמן הטיגון, בו נמדדת הצלחתה המוחלטת.
איך הוא בכלל נוצר? בתחילת הטיגון הסופגניה מיטגנת עד להשחמה בשליש התחתון שלה שנמצא בתוך השמן, בעוד שאר הסופגניה צף מעל. תוך כדי טיגון היא ממשיכה לתפוח. לאחר שהופכים את הסופגניה, השליש העליון שלה בא במגע עם השמן ומשחים ואז נחשף הפס הלבן במלוא הדרו-
החלק במרכז הסופגניה שנוצר במהלך תפיחת הסופגניה בטיגון ואינו שוקע בשמן, לכן נותר בהיר.

אם לא נוצר פס לבן, זה אומר ש…
-יתכן ולא היתה לסופגניות תפיחה מספקת.
-יתכן הסופגניה טוגנה בחום גבוה מדי.
-יתכן והסופגניה נהפכה פעמים רבות מדי בשמן והפס הלבן השחים.
-יתכן והסופגניה טוגנה בשמן רדוד מדי.

אם התחלתם לטגן ולא קיבלתם פס לבן, תוכלו להמשיך ולהתפיח את יתרת הסופגניות עד להכפלת הנפח ואז לחזור לטיגון.

 מילוי וציפוי הסופגניות

בתום הטיגון יש לתת לסופגניה להצטנן כך שלא תהיה חמה למגע כלל לפני שממלאים ומצפים אותה.

עזרים למילוי סופגניות
הכי נוח למלא את הסופגניה בעזרת שקית זילוף מצויידת בצנתר סופגניות, צנתר ארוך במיוחד שנמכר בחנויות האפייה ולו פייה צרה וארוכה וקצה חד שניתן להחדיר ממש עד למרכז הסופגניה. כל שנותר הוא לתת לחיצה טובה על שקית הזילוף ואתם מסודרים.
במידה ואין לכם צנתר כזה, תוכלו להשתמש בכל צנתר ארוך ודק אחר, עם פתח של כ-5 מ"מ.
אפשרות אחרת היא להיעזר בבקבוק לחיץ במקום בשקית זילוף.
כדי לסייע להחדיר את הפייה עמוק לתוך הסופגניה, ניתן ליצור רגע לפני המילוי נקב קטן בראש כל סופגניה, שיאפשר לכם להחדיר את הפיה פנימה בקלות. ניתן לעשות זאת ע"י ניקוב הסופגניה בראשה בעזרת צנתר, בעזרת סכין קטנה, או אפילו בעזרת קש או שיפוד.

תהליך המילוי
עבור המילוי פשוט מחדירים את הצנתר או את פיית הבקבוק הלחיץ למרכז הסופגניה דרך חלקה העליון ונותנים לחיצה טובה.
איך יודעים ששמנו מספיק מילוי? פשוט אוחזים את הסופגניה בכף היד ומרגישים שהיא מתמלאה ומתנפחת.
ודאו שהמליות שלכם חלקות וללא חתיכות שיתקעו בפיה בזמן המילוי, במידת הצורך ניתן לסנן את המלית.
במידה והמלית שלכם סמיכה מדי, תוכלו לחמם אותה מעט קודם כדי להקל.

ציפוי סופגניות
את אבקת הסוכר יש לפזר מעל לאחר שהסופגניות הצטננו, במידה ואתם מגלגלים את הסופגניות בסוכר לבן עשו זאת כשהן חמות על מנת שהסוכר יצמד לסופגניה היטב.
במידה ואתם מצפים את הסופגניות בציפויים כמו גנאשים, דאגו שיהיו נוזליים אך לא דלילים מדי בזמן הציפוי, ותנו לעודפי ציפוי לטפטף היטב מטה לקערת הציפוי לפני שתניחו את הסופגניה להתייצבות.
במידה והציפוי דליל מדי ולא נתפס, תנו לו להתקרר מעט ולהסמיך קלות, במידה והוא סמיך מדי ניתן לחמם אותו קלות.

 במקרה הכינותי מראש-

כמו כל מאפה מטוגן, הסופגניה תהיה תמיד במיטבה בצורה משמעותית ביום הטיגון.
עוד לא נולד הטריק שישמור אותן טריות אחרי הטיגון לזמן ממושך- פשוט צריך לטגן אותן כמה שעות לפני ההגשה.

שאלת השאלות: איך ניתן לחלק את השלבים כך שביום הטיגון תישאר כמה שפחות עבודה?
להלן כמה אפשרויות להכנה חלקית או מלאה מראש, רק תבחרו.

-ניתן להכין את הבצק ולהתפיח בהתפחה ראשונה במקרר לילה קודם ולהמשיך למחרת בבוקר,
או להתפיח את הבצק במקרר החל מאותו הבוקר ולהמשיך את העבודה אחרי הצהריים-ערב.
-ניתן להקפיא את הסופגניות לאחר העיצוב ולפני התפחה שניה. ההקפאה תתבצע כשהסופגניות מסודרות במרווחים בתבנית, והתבנית עטופה היטב היטב בניילון נצמד. למחרת תצטרכו להפשיר את הסופגניות בטמפ' החדר, להתפיח התפחה שניה ואז לטגן.
-ניתן גם להקפיא את הסופגניות המוכנות כשהן עטופות היטב, להפשיר למחרת בטמפ' החדר, ואם רוצים לחמם קלות לפני ההגשה בתנור בטמפרטורה נמוכה.

הדפס | שמור | שלח