בסביבות גיל 14 או 15 גיליתי את המטבח לראשונה, ומאז לא יצאתי ממנו.
היה ברור לי לגמרי שזו אהבה ממבט ראשון, והיא רק הלכה והתעצמה עם השנים-
זה היה רומן סוער שהתחיל בעוגיות פשוטות וביתיות, התקדם לעוגות גבינה משובחות ונסק לעוגות ראווה מורכבות במיוחד,
עד שלאחר שנים ארוכות מספור של משחק מקדים, החלטתי להקשיב לקול הקטן שבראש, ועזבתי קריירה מצליחה כדי ללכת אחרי הלב ולעסוק במה שאני אוהבת באמת.

כל כך הרבה דברים השתנו מתחילת הדרך הזו ועד היום- דירות התחלפו, ואיתן גם מטבחים ותנורים. בני זוג השתנו, עבודות חדשות נוצרו, וגם אני לאט לאט בגרתי, התעצבתי והפכתי לאדם שאני כיום.

במהלך כל השנים שחלפו, עולם האפייה תמיד ליווה את חיי במעין פסקול מקביל של ריחות מתוקים וטעמים, ברגעים שמחים ובימים קשים שדורשים נחמה מתוקה,
וזיכרונות של עוגות וקינוחים שונים שרקחתי במטבח לאורך השנים, לנצח יזכירו לי רגעים שחלפו בציר הזמן של החיים…

 

 

כמו…

העוגיות הראשונות שאפיתי וגרמו לי להתאהב באפייה: עוגיות צימוקים ואגוזים מהספר האלמותי "עוגות לכל עת" של נירה שויאר המעולה, המתכון הראשון שהונצח במחברת המתכונים שלי מהתיכון, שעל כריכתה כבר אז התנוססה לה פייה.

הפריסה שהכנתי לכבוד יום השחרור שלי מצה"ל, שכללה שולחן ארוך ועמוס לעייפה בעשרות סוגים של עוגות ועוגיות שהכנתי בדקדקנות אין קץ במהלך סופשבוע שלם.

פאי התפוחים שתמיד יזכיר לי את הדירה השכורה הראשונה שלי בתל אביב, בה חגגתי סוף סוף במטבח משלי בו יכלתי להשתולל ולבצע את זממי עד השעות הקטנות של הלילה.

עוגת הגבינה הקלאסית של אמא, המתכון הראשון שצולם במצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, אותה רכשתי בהתלהבות לאחר עמל רב מהכסף שחסכתי. במשך שנים ארוכות היא נשענה בזמן הצילום על מגדל של קלטות וידאו ישנות במקום על חצובה.

עוגיות שיבולת שועל שאפיתי בדמעות לאחר שנפרדתי מבן זוג וחזרתי שבורת לב לגור עם ההורים,
או עוגת התמרים וסוכר חום שהבאתי איתי לדייט הראשון עם בחור חמוד במיוחד שפגשתי-
מי היה מאמין ששנתיים לאחר מכן הוא יהיה בעלי?

 

 

אז הפעם אבן דרך נוספת ומשמעותית מתווספת לחיי, ואני שמחה ומתרגשת לשתף אתכם בה.
לכל מי ששם לב שקצת נעלמתי בחודשיים האחרונים, ולכל הגולשים המקסימים ששלחו לי הודעות מודאגות או התלוננו שירדו במשקל בהיעדרי, בהחלט היתה לכך סיבה טובה- פשוט לא הצלחתי לאפות ולצלם כמו שצריך בחודש תשיעי עם בטן כל כך גדולה  😉

כן, לאחר תשעה חודשים של אפייה איטית ומלאה באהבה, לפני שבוע וחצי הבאתי לעולם פייה קטנה ומתוקה!
במשך כל תקופת ההיריון עשיתי את המירב כדי להמשיך לאפות, לצלם ולפרסם בבלוג מתכונים חדשים למרות הקשיים הבאים וחולפים,
אבל גם פיות זקוקות לחופשת לידה, ובאופן טבעי בתקופה הקרובה אהיה פחות פנויה לענייני אפייה, ויותר עסוקה במרתונים של האכלות וחיתולים לאורך כל שעות היממה.
(ואגב- לכל מי שתזדקק לטיפ מוכח לזירוז לידה: אצלי הכנת קרואסונים from scratch הוכיחה את עצמה כסופר יעילה)

מקווה לחזור בהקדם האפשרי חמושה בהרבה מתכונים שווים לקינוחים מושחתים במיוחד, עוגות רכות כמו ענן שאי אפשר להפסיק ליישר, עוגיות חמאתיות שנמסות בפה, והרבה פורענות נהדרת במטבח.
(עד כה כבר הספקתי להכין את העוגיות החמודות הללו בין האכלה להאכלה, תודו שזו כבר התחלה טובה!)

ובינתיים אתם יותר ממוזמנים לטייל בקטגוריות השונות שכבר נמצאות בבלוג- מי יודע, אולי תגלו מתכונים שווים וטעימים שאתם אפילו לא מכירים?

בברכת אפייה נעימה וטעימה- מאחלת ענבל, אבל אתם כבר יכולים לקרוא לי- אמא פייה

 

Print Friendly, PDF & Email הדפס | שמור | שלח

שתפו את הפוסט: