פרויקט "פיית העוגיות מגשימה משאלות" חוזר לקראת החג להגשמת המשאלות המתוקות שלכם הגולשים!
כי אחרי שהגשמתי כל כך הרבה פנטזיות אפייה משל עצמי, הגיע הזמן לתת מעצמי קצת ולממש גם את המשאלות עליהן אתם חולמים עמוק בפנים. את כל המשאלות שהוגשמו עד כה תוכלו למצוא ממש כאן, והפעם לקראת חנוכה החלטתי להגשים משאלה שריגשה אותי במיוחד, שנשלחה אליי על ידי אסף הר-גיל:
המתכון שאסף צירף סיקרן אותי מיד-
במקום בגרמים המידות בו נכתבו באוקיות (ולא אונקיות) יחידת משקל מהאימפריה העות'מאנית שהיתה נהוגה בארץ לפני קום המדינה. בנוסף שולבו במתכון שלל ביטויים משעשעים שרמזו על התקופה ממנה הגיע, כמו- "לטגן בפרימוס", או- "לעשות רושינקע על חצי גרוש שמרים", ולהמתין שעתיים כפי שנדרש בעבר על מנת להתניע את השמרים ולוודא שהם פעילים.
אז… מאיזה שנה בכלל המתכון, ובעצם- מה בכלל הוא עשה במוזיאון מלכתחילה?
התשובות לשאלות העלו סיפור חיים מרתק במיוחד, כשהסתבר שאותה סבתא רבא היתה בעצם טובה רוטמן, ממקימי אירגון המחתרת ניל"יוחברתה הטובה של שרה אהרונסון (הלא היא "שרה גיבורת ניל"י).
במסגרת פעילותה יצאה רוטמן למשימות מעקב אחר פעילות הצבא התורכי והגרמני בארץ והעבירה מסמכים עם חומר מודיעיני חשוב למרכז הרשת בעתלית (עוד אודותיה ניתן לקרוא בהרחבה גם בויקיפדיה) וגם מצאה זמן לחולל במטבח. ספר המתכונים של טובה נמצא כיום במוזיאון החאן לתולדות חדרה, שם גילה אותו הנין שלה אסף לגמרי במקרה, והוא מתכוון לבדוק ולהכין בהדרגה את המתכונים כולם.
לקראת החנוכה שמחתי להתגייס לעזרתו של אסף ולעזור בשיחזור הסופגניות של טובה, תהליך שהיה מלהיב ומסקרן במיוחד. בדרך הספקתי לקרוא רבות על מעלליהם מעוררי ההשראה של חברי אירגון ניל"י, לפשפש בחנות עתיקות אחר כמה כלים ישנים וחנוכיה ציונית במיוחד שיתאימו לאווירה, לקרוא על השתלשלות מטבעות ה"גרוש" ואף לדלות מאוסף המטבעות הישנים של אבי מטבעות מיל ("הגרוש עם החור") מלפני הקמת המדינה. אך אין ספק שהמפתיעה מכל היתה שיחה שערכתי עם אסתר ממוזיאון בית אהרונסון כדי לאשר שימוש בתמונתה של טובה, ונדהמתי לגלות שהיא עצמה הכירה באופן אישי את טובה רוטמן, סיפרה שהיתה אישה קטנה וחביבה וחלקה שלל סיפורים מרתקים מאותה התקופה.
צילום טובה רוטמן: מוזיאון בית אהרונסון / צילום המתכון: מוזיאון החאן בחדרה
אז פרט ליכולות הריגול שלה הסתבר שרוטמן היתה גם בשלנית מעולה, וגם הסופגניות שלה התגלו כסופגניות קלאסיות ומושלמות בטעם של פעם שקשה להפסיק לנשנש, ואני שמחה להביא את המתכון המוצלח הזה בפניכם לקראת החג. תודה לאסף על האתגר המרגש! ואם גם לכם יש משאלות מתוקות, רעיונות לעוגות מגניבות במיוחד או פנטזיות על קינוחים מעניינים במיוחד- כתבו לי אותם ואם הרעיון שלכם ידליק אותי אולי גם הוא יזכה לביצוע חגיגי, ויככב במתכון שייכתב במיוחד עבורכם ויפורסם בבלוג. חנוכה שמח!
סופגניות קלאסיות של סבתא טובה
החומרים ל-25 סופגניות קטנות:
12 גרם שמרים יבשים או 35 גרם שמרים טריים
160 מ"ל (שני שליש כוס) מים או חלב, חמימים
640 גרם (4.5 כוסות ועוד כף) קמח
100 גרם (חצי כוס) סוכר
100 גרם חמאה, רכה מאוד
3 ביצים M
1 כפית שטוחה מלח
המלצות לשידרוג:
3 כפות ברנדי או רום (כדי שהסופגניות יספחו פחות שמן בטיגון)
1 כפית תמצית וניל (כי אולי היה קשה להשיג לפני הקמת המדינה, אבל היום כבר יש)
ריבה למילוי, בכל טעם שאוהבים
אבקת סוכר, לפידור
אופן ההכנה:
מערבבים בקערה בינונית-קטנה את השמרים עם מים חמימים או חלב. בקערת מערבל חשמלי עם וו הלישה מערבבים קמח, סוכר, חמאה רכה מאוד, ביצים ומלח ולשים קלות להטמעה.
מוסיפים את תערובת השמרים בהדרגה תוך לישה (אני ממליצה להוסיף בשלב זה גם 3 כפות ברנדי או רום וכפית תמצית וניל). מוסיפים ללוש עוד 8 דקות לבצק אלסטי ורך. מקמחים מעט את הבצק, מעצבים אותו לכדור, מעבירים לקערה משומנת קלות, מכסים במגבת ומתפיחים כמעט עד להכפלת הנפח (אפשר גם להתפיח במקרר למשך הלילה).
מוציאים אוויר מהבצק, מחלקים אותו ל-25 פיסות שוות (כדורים של 45 גרם לפי טובה, אבל אפשר גם גדולים יותר אם מעדיפים) ומעצבים לכדורים הדוקים. (לטיגון קל ופשוט אני ממליצה להניח בשלב זה כל כדור על ריבוע של נייר אפייה כדי שיהיה קל להשליך אותו לתוך השמן מבלי לפגוע בצורתו). מכסים בניילון נצמד רופף או במגבת נקייה ומתפיחים כמעט עד להכפלת הנפח.
מחממים בסיר בינוני שמן עמוק עד שקיסם הנטבל בשמן יוצר מעט בועות קטנות סביבו (170 מעלות). מטגנים בכל פעם כמה סופגניות משני הצדדים עד לקבלת גוון זהוב עמוק, מעבירים לנייר סופג. אם רוצים ממלאים את הסופגניות בריבה בעזרת שקית זילוף עם צנתר או בקבוק לחיץ, מפדרים באבקת סוכר ומגישים. הסופגניות במיטבן ביום ההכנה.
הכנתם את המתכון? אל תשכחו לצלם ולשתף בתוצרים היפים שלכם!
תייגו בתמונה את עמוד האינסטגרם שלי The_Cookie_Fairy
או שתפו אותה בעמוד הפייסבוק של פיית העוגיות
אלופת עולם
היוש! בחנוכה יש לי יומולדת, ואני מתכננת מלא זמן לפנק את עצמי ואת המשפחה שלי בסופגניות טעימות שאעשה (מתה על אפיה!!)
אבל אין לי חשק להשמין:), אז יש אפשרות לאפות את הסופגניות בתנור? או שזה ייצא יותר כמו לחמניות?
היי הודיה.
לא מומלץ, זה לגמרי יצא כמו לחמניות.
אפשר למצוא בבלוג מתכון לסופגניות אפויות במלית קרם וניל שכדאי לנסות, חפשי בקטגוריית מתכוני חנוכה בבלוג.
בהצלחה ומזל טוב
צמרמורת! סיפור מקסים והסופגניות נראות מושלמות, הולכת להכין לחג
אלופה
איזו מדהימה את ואיזה מדהימות הסופגניות! והסיפור! ♥♥♥
פוסט נהדר! איזה פרוייקט מקסים עשית מהבקשה הזאת, שאפו!
פיה שמפיחה חיים בזכרונות. סיפור נהדר ותחקיר מעורר השראה.
איזה סיפור מרגש, מדהים!
ממש מרגש איזה כיף של שחזור כל הכבוד
מירי דגן
איזה ספור מרגש!!
איזה כיף של פוסט ושל סיפור
לא פירטת ודווקא מעניין בעיניי: מה זה בעצם לעשות רושינקע, ומה זה אומר חצי גרוש שמרים?
תודה!
היי! תהיתי אם לחפור על כך לעומק, אבל לא הייתי בטוחה אם זה יעניין מישהו חוץ ממני 🙂
בעבר כדי לבדוק את פעילות השמרים לפני השימוש נהגו לערבב אותם עם מים פושרים ולהשרות עד שהשמרים מתחילים לבעבע, תהליך שנקרא "ראש עיסה"- דהיינו "לעשות רושינקע במים פושרים עם חצי גרוש שמרים ולתת לעמוד כשתי שעות". לגבי הגרוש- בהתחלה בדקתי אופציה של שימוש בחצי גרוש כאמת מידה, אבל לאחר שבדקתי מטבעות מהתקופה והבנתי שזה לא הגיוני, התייעצתי עם שלל סבתות והוחלט שהכוונה היא לשמרים בעלות של חצי גרוש והמינון נקבע בעצתן.
ואוקיה היתה שווה ל-213.7 גרם בצפון הארץ ול-240.4 גרם בדרום, מאחר וטובה נולדה והתגוררה בזיכרון יעקב ובחדרה כל חייה התבססתי על המשקל הצפוני 🙂
אפילו כמעט השאלתי פרימוס מסבא של חברה אבל בסוף ויתרתי והשתמשתי בכיריים, חחחחח
תודה ושמחה שאהבת, בהחלט היה מרתק במיוחד ושמחתי לקחת חלק בסיפור הזה
חפרי, חפרי!
חסרו לי הפרטים הטכניים המעניינים על רושינקע ועל הפרימוס.
תודה על התחקיר ועל סיפור נהדר!
שמחה לשמוע דרור 🙂
וואוו.. מדהים, יש אפשרות להפוך לפרווה?
היי!
תודה, שמחה שאהבת 🙂
אפשרי להכין בגירסת פרווה בשימוש בשליש כוס שמן במקום כמות החמאה במתכון,
ועם מים במקום חלב כמו במקור. בהצלחה וחנוכה שמח
פוסט מרגש, כתוב ומסופר באופן מאוד "חי". מצטרפת לשאלה, מה זה בעצם לעשות "רושינקע" ואני מניחה שאז היו קונים את השמרים לפי אגורות וגרושים ולא לפי משקל לכן המתכון המקורי מופיע חצי גרוש שמרים???
ואיך בעצם מצאת מה זה רושינקע וכמה זה חצי גרוש שמרים?
היי!
התלבטתי אם להרחיב על כך אבל לא רציתי לחפור יותר מדי 🙂
בעבר כדי לבדוק את פעילות השמרים לפני השימוש נהגו לערבב אותם עם מים פושרים ולהשרות עד שהשמרים מתחילים לבעבע, תהליך שנקרא "ראש עיסה"- דהיינו "לעשות רושינקע במים פושרים עם חצי גרוש שמרים ולתת לעמוד כשתי שעות". לגבי הגרוש- בהתחלה בדקתי אופציה של שימוש בחצי גרוש כאמת מידה, אבל לאחר שבדקתי מטבעות מהתקופה והבנתי שזה לא הגיוני, התייעצתי עם שלל סבתות והוחלט שהכוונה היא לשמרים בעלות של חצי גרוש והמינון נקבע בעצתן.
ואוקיה היתה שווה ל-213.7 גרם בצפון הארץ ול-240.4 גרם בדרום, מאחר וטובה נולדה והתגוררה בזיכרון יעקב ובחדרה כל חייה התבססתי על המשקל הצפוני. תודה ושמחה שנהנית מהפוסט, היה לי מאוד מרתק וגם טעים 🙂
מקסים ומרגש!
אז מי אמר שלא כיף להגשים משאלות …
את מקסימה אותי כל פעם מחדש. הכל, הסופגניות והתמונות והמרשם. תודה לך וחג אורים שמח 🙂
אין עליך יקירה..
תמיד מגשימה חלומות ומשאלות לאחרים ..
סיפור מרגש !!
מתכון מעולה!!!
חג אורים שמח <3
אהובה.
מדהים ומרגש
כל הכבוד
אחד הפוסטים המרגשים שלך ובכלל, לא יאמן איך הפלטפורמה הזו יכולה לסגור מעגלים ולקרב לבבות. מדהים יקירתי!
אחד הפוסטים המרגשים ומשמחים! התמונות שלך נהדרות, לגמרי מכניסות לאווירה . תודה רבה וחג שמח!!
אה, וגם.. אשמח לשמוע איך גילית מה זה אוקיות ואיך המרת את המשקלים..
היי מיכל!
תודה רבה כיף לשמוע ושמחה שהסיפור הצליח לעניין,
מאוד התחברתי לנושא ונהניתי מכל רגע בפרויקט, וכיף לשמוע שזה מורגש 🙂
לגבי האוקיות- עזר לי גוגל הישן והטוב למצוא את אמות המידה הנכונות.
מסתבר שאוקיה היתה שווה ל-213.7 גרם בצפון הארץ ול-240.4 גרם בדרום, שזה משעשע בפני עצמו. מאחר וטובה רוטמן נולדה והתגוררה בזיכרון יעקב ובחדרה כל חייה התבססתי על המשקל הצפוני, לאחר שוידאתי שזה אכן נכון והגיוני מבחינת המתכון עצמו. חנוכה שמח
ואגב- היה מגניב עוד יותר לגלות שהאוקיות עצמן היו בעצם משקולות מפליז או ברזל בעזרתן מדדו את חומרי הגלם על מאזני שקילה 🙂
כל כך יפה ומרגש .מקסים.
התחקיר, הכתיבה והתמונות.
פיסת נייר קטנה שהכנסת בה כל כך הרבה נשמה
היי פיה! כל הכבוד! ובשדרוג לעכשיו… יעבוד עם קמח שמרים?
היי!
בוודאי אין שום בעיה, פשוט להשמיט את השמרים ולהשתמש בקמח שמרים בדיוק כמו כמות הקמח המצויינת במתכון. חנוכה שמח 🙂
תקשיבי, זה פשוט היסטרי!
אין ספק שלקחת את הכול ל- Next Level.
מדהים כמה אפשר ללמוד מדף אחד פשוט שמכיל מתכון.
העיקר שנהנית וחלקת איתנו.
שיהיה חג מאיר :-).
תודה רבה! ריגשת 🙂 חג שמח
שלום וברכה
הפיה מגשימה חלומות – על כן ניכנסתי דווקא לפה. אני מחפשת בנרות מתכון לעוגיות:
SFOGLIATIN CON GLASSAT
אלו עוגיות הילדות שכל כך אהבתי, עד היום העוגיות שהכי אהבתי אי פעם. בעבר, מידי פעם, מצאתי אותן בקונדיטוריות, היום כבר לא.
המתכון שלהן אומנם מופיע ברשת, אך רק בשפה האיטלקית. נברתי בכל מקום אפשרי ואין בעברית. חשבתי שאולי לך, כמומחית לעוגות ועוגיות יכול ויש את המתכון שכל כך ישמח אותי
תודה רבה ושבת שלום
סיפור מרגש ומרגש עוד יותר היחס שלך להגשמת משאלות. השם של האתר כל כך מתאים לך, את באמת פייה טובה!!!
הי מחפשת סופגניות מיוחדות סטייל "רולדין" . יש לך מתכון כלשהיא בסגנון?
הסופגניות האלה יהיו טובות לכך? האם אני יכולה להכניס שוקולד להתפחה השניה (כדי שימס בטיגון )
היי דורית!
לא זוכרת את המרקם המדויק של סופגניות רולדין, אבל כל סופגניה יכולה להפוך לכזו אם מגוונים מספיק במליות ובציפויים מיוחדים ומגוונים.
הסופגניות במתכון הנוכחי קלאסיות מאוד, ממש כמו סופגניות הריבה הקלאסיות בטעם של פעם.
את יכולה להציץ גם על המתכון המצוין הזה שמתקבל קצת יותר עשיר-
https://www.cookie-fairy.com/2011/11/blog-post_06
אפשר גם להכניס שוקולד שימס בטיגון בעת עיצוב הסופגניות. אם רוצים שיורגש ממש כדאי ליצור סופגניות קטנות יחסית,
רק לקחת בחשבון שבמקרה כזה כדאי לאכול אותן קרוב לזמון הטיגון כי השוקולד יתייצב בחזרה כשהן יתקררו.
בהצלחה וחנוכה שמח אוטוטו
הכנתי ללא גלוטן! עם קמח תמי+מולינו "קמח הארץ", תוספת קלה של חלב (בערך עוד חצי כוס) , יצא מושלם! גם גלוטנים בלעו בתיאבון רב 🙂
איזה כיף, שמחה מאוד לשמוע שיצא מוצלח!
בלוג מהמם, סיפור קסום, את נהדרת. אני מוכרחה להכין את היפות האלו לילדיי. השאלה האם האלכוהול לא מהווה בעיה לילדים? האם הוא מתנדף כליל בטיגון? איזה שמן את משתמשת לטיגון הסופגניות?
תודה רבה על הבלוג.
היי דנה!
תודה על המילים הטובות, כיף לשמוע 🙂
האלכוהול אכן מתאדה בזמן הטיגון.
אני מעדיפה שמן חמניות, אם רוצים אפשר להשתמש גם בשמן קנולה.
בהצלחה וחנוכה שמח!
היי 🙂
חיפשתי מתכון לסופגניות לחג, ואני מתלבטת בין הדונאטס לסופגניות של סבתא טובה 🙂
השוויתי בין המתכונים וראיתי שההבדל המשמעותי הוא שבדונאטס יש הרבה יותר חלב ו- 2 ביצים, לעומת הסופגניות שיש פחות חלב ואין ביצים כלל.
אשמח לדעת מה ההבדל במרקמים? מה תפקידן של הביצים במתכון?
תודה מראש 🙂
היי שרון
שני המתכונים מתקבלים טעימים ומוצלחים.
הסופגניות של טובה מתקבלות קצת יותר כבדות, סופגניות קלאסיות בטעם של פעם,
ואילו בצק הדונאטס בשל תוספת הביצים והנוזלים מתקבל יותר עשיר ומעודן וקצת יותר אוורירי.
בהצלחה וחג שמח
מדהים! הכנתי יצאה מעולה כ"כ שנגמר לפני שהספקתי לצלם…..
היי יעל
שמחה מאוד לשמוע! 🙂
חנוכה שמחחח וטעים טעים
היי פיה יקרה שלי,
אם גם לי יש משאלה, איפה אפשר לכתוב לך אותה?
(אין לי פייסבוק/ אינסטגרם וכו')
היי מרים!
את יכולה גם לכתוב אותה כאן בתגובה 🙂
היי, תודה רבה!
אז המשאלה שלי היא בעצם משאלה כפולה כי היא גם של אבא שלי.
אני אסביר:9
סבתא שלי (אמא של אבא), נפטרה לפני בערך 8 שנים. אבא שלי הי"ו לפני כמה חודשים התחיל לדבר על ה"משימנה" שסבתא שלי היתה מכינה (אנחנו ממוצא מרוקאי).
אני לא זכיתי להכיר את המשימנה של סבתא ובכלל לא ידעתי מה זה עד לרגע שבו אבא שלי התחיל לדבר עליה. שמעתי אותו אפילו שואל כל מיני נשים מרוקאיות מבוגרות אם הן יודעות להכין משימנה והן, להפתעתו, לא ידעו על מה הוא מדבר. בקיצור, בכל פעם ראיתי על אבא שלי כמה געגוע יש לו לטעום שוב את המשימנה של אמא שלו שמזכירה לו ילדות נשכחת, ובתור הבת הקטנה והאוהבת שלו, ידעתי שאני אצא ל"מסע" חיפושים אחר המשימנה האבודה. אז חקרתי ובדקתי וחיפשתי בכל מיני אתרים שונים ומשונים עד שמצאתי מתכון למשימנה מרוקאית.
התגייסתי למשימה, ווידאתי שיש לי את כל המצרכים הדרושים, והכנתי את המשימנה עם סיפוק גדול.
התקשרתי להורים שלי והזמנתי אותם אליי לקפה/תה ומאפה. (כמובן שלא גיליתי מהו המאפה..)
כשההורים שלי הגיעו, הגשתי את התבנית לשולחן ואמרתי לאבא שלי שהכנתי לו הפתעה- משימנה!!
אבא שלי בירך ואכל ואני חיכיתי בדריכות רבה לשמוע את מוצא פיו. הוא פתח ואמר: "המאפה הזה מאוד טעים, באמת טעים! אבל, זה לא משימנה"
אז,
פיה יקרה שלי,
אם יש לך את האפשרות להגיע למתכון של המשימנה החלומית שתשמח את אבא שלי , אז את תגשימי לנו את המשאלה הכפולה- אחת: משאלה של אבא שלי לטעום שוב טעם ילדות. והשניה: המשאלה שלי להגשים את המשאלה של אבא שלי.
איזה מאפה הכנת לאבא שלך? ואיך הוא מתאר את המשימנה?
הסתקרנתי ושאלתי בינתיים חברה מרוקאית והיא אמרה שזה סוג של מלאווח מרוקאי,
אבל בגוגל באמת אפשר למצוא סוגים שונים משל מאפים שנקראים כך.
נראה לי שכדאי שתבדקי עם אבא שלך למה הוא התכוון לפני ניסיון נוסף 🙂
היי, את באמת מרגשת, נהדרת ומוכשרת כל כך!!! שאפו. עוקבת אחרייך בהנאה רבה
היי עד כמה זמן אפשר לשמור את הבצק במקרר?
רצוי מאוד לא יותר מ-12 שעות,
ובכל מקרה לא יותר מיממה.
כמה השמרים בכפות?
היי פייה,
קודם כל אני חייבת להגיד שאני מתה על המתכונים שלך . כל כך ברורים ועושים חשק להיכנס למטבח.
הפוסט ממש ריגש אותי – אלופה!
יש לי שאלה כללית לגבי סופגניות . אני כל שנה מארחת בנר ראשון ומפאת חוסר זמן קונה סופגניות מוכנות וממש בא לי להכין לבד. האם ניתן להכין את הסופגניות יום קודם, לאחסן בכלי סגור ויום למחרת בערב למלא אותן ( נגיד בקרם שוקולד או קצפת / כל דבר שמצריך מקרר בסגנון רולדין). האם הן יאבדו את הטעם / המרקם שלהן?
היי רונית
סופגניות תמיד יהיו במיטבן ביום הטיגון, וההבדל יהיה משמעותי מאוד אם יאכלו אותן למחרת-
אבלללל, הן נשמרות מדהים בהקפאה, אז במידה וממלאים במלית שאין בעיה להקפיא (שאלו רוב המליות בעצם)
הכי עדיף לטגן, למלא ולהקפיא ואז תוכלי להכין גם שבוע לפני הדלקת נרות.
וואו איזה כיף שענית לי כל כך מהר…
איך מפשירים אותן ? במקרר / בחוץ?
אני יכולה גם להקפיא ללא מילוי ואחרי הפשרה למלא ?