בשנה האחרונה קיבלתי השראה עצומה מעולם הקינוחים הצרפתי, וגם התנסיתי במתכונים של שפים פטיסרי רבים ומוכשרים כמו שד, הפועלים בבירת הפטיסרי העולמית. עם זאת הקוראים הנאמנים שלי יודעים שחפרתי פה בבלוג לא פעם ולא פעמיים, על כך שטרם יצא לי לדרוך בפריז- איכשהו תמיד העדפנו לנסוע ברגע האחרון ליעד אחר, אבל הפעם אחרי כלללל החפירות בנדון, זה היה רק ברור מאליו שפריז חייבת להיות היעד הבא אליו נצא לחופשה.וכך קרה שבסוף עונת החגים, החלטנו לארוז את הפקלאות ולשים פעמינו לעיר האורות, במטרה לזלול קינוחים רבים ככל שנצליח- אני בעלת קיבת הקינוחים הנפרדת וחסרת הגבולות, ובן זוגי שמחושל מבית בזלילת
קינוחים ועוגות עד אין קץ. בדרך כלל בגיחות לחו"ל, אנחנו פחות אוהבים לתכנן לעצמנו מסלולים מדויקים, אבל הפעם מאחר והיה חשוב לי לדגום הרבה פטיסרי ספציפיות, הכנתי רשימה עשירה בכמה נקודות חובה, שיספיקו לנו הפעם לביקור ראשון בעיר… הידד! לצערי בתהליך ניפוי אכזרי במיוחד, בערך מיליארד מקומות שווים נזנחו בצד, ויגרמו לי לדחיית סיפוקים קשה ומלאה בייסורים, לפחות עד שיגיע הביקור הבא… את הסיור שערכתי תוכלו למצוא במפה מפורטת לשימושכם, המופיעה כאן בסוף הפוסט.
פוסטים רבים ומצויינים על טיולי פטיסרי בפריז קיימים היום ברשת, ואני עלעלתי בכולם- בפוסטים של מאיה מבצק אלים, בטיול של אפרת "אז מה את עושה כל היום", בהמלצות של עוגיונט המלכה האם, גם רות אופק ביקרה בפריז לאחרונה, ומורקייק הקורעת שאכלה את כל פריז ובנס השאירה קצת גם בשבילי, וכמובן- הבלוג של שרון הפריזאית, שסוקר כל אבן ופינה בתחום הפטיסרי בפריז. אז אם יש כל כך הרבה פוסטים שווים ויעילים על טיולי פטיסרי בפריז, למה לי בכלל לפרסם פוסט נוסף?! האמת שזו שאלה מעולה! ותשובה אין, במיוחד לאור העובדה שאני מודה שאין לי ממש מה לחדש- מאחר וזו נסיעה ראשונה לפריז, דגמתי את כל המקומות הקלאסיים והמוכרים, ואם זה לא מספיק- מצלמתי השווה אך הכבדה אימים נשארה בבית מפאת פיקוח נפש, ואת חוויותיי צילמתי במצלמת כיס פושטית, שבנס הצלחתי לחלץ ממנה תמונות באיכות סבירה.
אבל למרות הכל, מאחר וכל כךךךך נהנינו וחזרנו מאוהבים בפריז עד מעל לאף, הרגשתי בכל זאת צורך לשתף אתכם בשלל התחושות, החוויות, ותועפות הסוכר, החמאה והשמנת שנכנסו אלינו לגוף בחופשה המתוקה הזאת, ולכן תצטרכו לספוג בעל כורחכם פוסט פריזאי נוסף – כי אי אפשר להגיד לא לתמונות של עוד פוסט קינוחים.
אזזזזזז- בשעת בוקר סתווית נחתנו בפריז, מרוגשים ומלאי מוטיבציה להתחיל לשוטט ולזלול קינוחים מכל הבא ליד. אך בשניה שיצאנו לסיבוב היכרות ראשון בעיר, מיד התחשק לשנינו לבטל את כל התכניות, ולבלות את החופשה בשיטוט ברחובות היפים. אני מודה, אני בחורה שמאוד קשה להלהיב, ולא נופלת בקלות מכל מבנה ארכיטקטוני, פיסת נוף או תצפית על העיר. רוב המקומות האהובים על תיירים לא יגרמו לי לי להניד עפעף בקלות, אך למרות כל זאת – יש משהו בעיר הזאת שגרם לי להתאהב בה מיד עד כלות…
אם זה הקסם ביופי הבלתי נגמר שעוטף את הרחובות, המבנים העתיקים והמסקרנים הגודשים כל פינה, הלילות המוארים ברומנטיקה, והגנים היפהפיים, החבויים לעיתים מאחורי דלתות כבדות, בפינות נסתרות וקסומות. אם אלו הקינוחים היפהפיים, האוכל המצוין, וחומרי הגלם האיכותיים ברמה מעוררת הערצה, שגורמים לך לא פעם לתהות על מר גורלך… (הביקור הראשון במכולת בחזרה לארץ היה טראומטי) אם זו הצרפתית המתגלגלת על הלשון כמו שירה שאפשר להאזין לה לנצח, האנשים המלאים בנחמדות ובנימוס שכל כך מתחשק לך שישתרש כבר אצלנו, גם במחיר שתמשיך לומר "pardon", "Bonjour", ו-"merci madame" בכל משפט עד סוף ימיך… הקרואסון המטורף שפותח איתך את הבוקר, נגן האקורדיון שמנגן לך במטרו שאנסונים צרפתיים, והשיטוט הספונטי בין הגשרים המוארים, רגע לפני שסוגרים את הלילה. מה שבטוח, בסופה של החופשה הזאת שנינו רצינו לעבור ולגור בפריז גם במחיר של קפה דלוח ומר בכל בוקר…
אבל מאחר ובבלוג מתוק עסקינן, בואו ניגש לעניין, ונדבר על המוני הקינוחים שדגמנו בטיול. ליתר דיוק, חוץ מארוחות בבתי קפה ובמסעדות מזדמנות, בחמשת הימים שהיינו בפריז הספקנו לזלול-
25 מקרונים
4 אקלרים
3 סנט הונורה
1 רליז'יוז
1 פארי ברסט
13 קינוחים
12 מאפי בוקר
3 ממתקי קליסון
25 פרלינים
1 חפיסת ולרונה
2 ערמונים מסוכרים
5 סוכריות קרמל מלוח
וגביע גלידה אחד!
הספק לא רע לשני גרגרני מתוקים, ובמיוחד לאחת שחיסלה בעצמה את מרבית הרשימה. אז אחרי הדגימות הקלות הללו, מה יש לי לומר על הקינוחים הצרפתיים? פרט למראה ההורס שלהם, בסך הכל אין ספק שהיה טעים! אני מודה שפעמים רבות ציפיתי לגלות שילובי טעמים ומרקמים קצת יותר מפתיעים, ובכל זאת מה שהדהים אותי בכל פעם מחדש, הוא האיכות והשימוש בחומרי גלם ברמה כה גבוהה, שגרמו לי לא פעם לקריאות עונג של "ואוו ואוו ואוו" בעת מתן הנגיסה. אין ספק שקינוחים ברמה הזאת קשה מאוד למצוא בארץ אם בכלל… אז מה בעצם אכלנו? בואו נראה…
הרובע השלישי והרביעי
המלון בו השתכנו ישב בין הרובע השלישי לרביעי, מיקום מושלם ומרכזי, באזור תוסס שכיף להסתובב בו. בין כנסיית נוטרדאם למרכז פומפידו, אפשר גם למצוא בו כמה פטיסרי שווים שכדאי לדגום
Pierre Hermé
את הדגימה הראשונה בעיר, עשינו אצל האיש והאגדה, מר פייר ארמה, וזאת היתה יריית פתיחה מרגשת לגמרי לביקור הפריזאי שלי. אחרי כל תמונות הקינוחים, הטארטים, העוגות והמקרונים של ארמה בהם בהיתי,
ומתכונים שונים של ארמה שאפילו העזתי לנסות בעצמי (למשל זה או זה וגם כאן) לדגום ממעשי ידיו של המאסטר היה לגמרי מעורר ציפיה!
לארמה סניפים רבים ברחבי פריז, חלקם סניפים של מקרונים ושוקולדים בלבד, וחלקם סניפי פטיסרי שכוללים גם קינוחים ומאפי בוקר, ולכן כדאי לבדוק מראש באיזה סניף אתם נוחתים. החנות ברובע זה כוללת מקרונים ושוקולדים, ואותה חנכתי בקניית קופסה חמודה ובה 7 מקרונים בטעמים שונים. אני בחרתי במקרון קרמל מלוח, מקרון ורדים, מוגדור- שוקולד חלב ופסיפלורה, קרם ברולה, איספהן- ורדים פטל וליצ'י, שוקולד פרו, ומקרון מקולקציית הגנים של ארמה. בהמשך רכשתי גם מקרון סאטין בנפרד- גבינת שמנת עם תפוז ופסיפלורה.
אז למען האמת- בטיול הזה ממש התאהבתי במקרונים! אני מודה שאף פעם לא באמת התעלפתי מהעוגייה הזאת, אבל כאן המקרונים פשוט נעשים נפלא. פרט למרקם המושלם, תמציות הטעמים המופלאות בהן משתמשים הצרפתים, יוצרות מקרונים בשלל טעמים איכותיים- חלקם פשוט מעולים, והתוצאה היא עוגיות שממש תענוג לנשנש, ולפגוש בכל פעם בטעם מסקרן אחר. ספציפית אצל ארמה, המקרונים הזוכים מבחינתי היו המוגדור- שוקולד חלב ופסיפלורה שהוא פשוט מעולה! גם הקרמל המלוח הקלאסי היה מצוין, מקרוני הסאטין והורדים טעימים, ומקרון קרם הברולה היה נפלא.
חוצמזה כמו גרגרנית מתלהבת קלאסית, ראיתי במקרר את מקרון המיס גלה-גלה – קינוח הגלידה הקיצי של ארמה, והייתי חייבת לדגום. אני בחרתי בגלה-גלה מונטבלו- צמד מקרונים פיסטוק במלית גלידת פיסטוק וסורבה תות. קינוח כיפי ומרענן, בטעם חמצמץ-מתוק ואיכותי. לא מדובר כאן בקינוח מטורף או מרגש מאוד, אבל אין ספק שהוא מהווה שידרוג כיפי ואיכותי לחטיפים הגלידה התעשייתיים.
Pierre Hermé
18 Rue Sainte-Croix de la Bretonnerie
(קיימים סניפים ודוכנים נוספים ברחבי העיר)
http://www.pierreherme.com/
L'Éclair de génie
המשכנו לחנות האקלרים הידועה של כריסטוף אדם, שרק בשמה "האקלרים של הגאון" או "הבזק של גאונות", מרימה רף ציפיות גבוה מאוד לנשנוש אקלרים. מראה האקלרים הצבעוניים והמוקפדים הגודשים את הויטרינה מרהיב ומעלה חיוך, ובעיקר מקשה מאוד לבחור במה לנגוס. מרבית האקלרים שתכננתי לטעום אצל אדם לא נכחו בויטרינה, אבל כשיש חנות שלמה מלאה באקלרים בשלל טעמים- קל למצוא סיפוקים רגעיים אחרים.
לאחר התלבטות, ארזנו בקופסה ארבעה אקלרים מפתים, ושמנו פעמינו לזלול אותם בגינה הקרובה של רחוב Rosiers
לימון ויוזו– החביב עלינו בחבורה, אקלר במלית קרם לימון, זיגוג יוזו, ולעיטור כמה פירורי שטרויזל וטיפות מרנג. קרם חמוץ וכיפי עם רעננות נפלאה, אפילו בנזוגי ששונא לימוניות, התלקק עליו לגמרי.
פסיפלורה פטל– אקלר נוסף שמאוד אהבנו על הספקטרום החמוץ, ממולא בקרם פסיפלורה עשיר ומשובץ בפטל טרי. אקלר חמצמץ וטעים בעל טעם פסיפלורה עשיר, המלית קרמית ומרעננת, כיפי ביותר.
תאנה– התאנה מככבת רבות בקינוחים הצרפתיים בתקופת הסתיו, ובאקלר הזה היא מגיעה במלית קרם תאנים עשיר, זיגוג אגס-ופטל, ועיטור גרגירי תאנה. האקלר מתקבל בטעם תאנה טרייה, טעים ומאוד מעודן, ואין ספק שמיועד לחובבי תאנים מושבעים בלבד.
קרמל בוטנים– אקלר עשיר מאוד במלית עשירה של קרמל מלוח, קרם ג'נדויה, וציפוי משובץ בהרבה חצאי בוטנים. המלית הכוללת חמאה מלוחה, מקנה לאקלר מתיקות מאוד מעודנת. בנזוגי שחובב טעמים קלאסיים, עף עליו לגמרי. לדעתי הוא היה טעים למדי, אבל לא מטורף.
אז בסך הכל, כל האקלרים היו מאוד איכותיים, עשירים וטעימים, עם זאת אני מודה שקיוויתי לעוף יותר מהתרגשות. אולי סתם טיפחתי ציפיות יתרות מהגאון, ושכחתי שבסך הכל מדובר באקלרים
ואולי פשוט כי אני לא מהמטורפים על פחזניות
L'Éclair de génie
14 Rue Pavée
(קיימים סניפים ודוכנים נוספים ברחבי העיר)
Les Fées Pâtissières – (עידכון: המקום נסגר בינתיים)
כי פייה חייבת לבקר בפטיסרי שנקרא "פטיסרי הפיות"! הפטיסרי הזה היה מבחינתי הפתעה ענקית- בניגוד לכל מפלצות הפטיסרי המפורסמות ועתירות הסניפים, דווקא הפטיסרי הזה, הפתיע בקינוחים פשוט מעולים. הויטרינה מלאה בטורים-טורים של קינוחים חמודים בטירוף, וקטנטנים בגודל של כמה ביסים בלבד- דבר שיכול לבאס לפעמים, אבל דווקא הופך ליתרון כשאתה מתכנן לזלול כמויות היסטריות של קינוחים הקינוחים עצמם חבויים בתוך כוסיות קטנטנות ומעוטרות, ורק כששולפים אותם החוצה לקראת האכילה, מגלים את מראה השכבות היפה שמתחבא לו בפנים.
אנחנו בחרנו מתוך הקולקציה המפתה במארז של 4 קינוחים קטנים:
בונבון – הקינוח האדום בתמונה למעלה, נבחר בהמלצה של עוגיו.נט, שלגמרי הצדיקה את עצמה- מדובר בקינוח נפלא, ענני ונמס בפה של מרשמלו אוורירי, קרם בטעם ממתק תות, ומלית של קונפיטורת תות – כה טעים!
טארט שוקולד ואגוזים – קינוח מפתה עליו יושב כדור גדול במראה של פררו רושה. בתוך ציפוי השוקולד-אגוזים מתחבא קרם שוקולד מעולה ועשיר, והכדור כולו יושב על בסיס עוגת אגוזים, ושכבת קראנץ' שוקולד חלב- קינוח שוקולדי עשיר וכיפי.
טארט וניל – טארט וניל נפלא המכיל 3 סוגי וניל שונים- וניל טהיטי, וניל מדגסקר, וגם וניל הודי. קינוח וניל מעולה במרקם קרמי ועשיר, שבהחלט משאיר טעם עשיר של וניל איכותי בפה, מומלץ.
מון בלאן – הקינוח הכי פחות מוצלח מתוך החבורה, שלמרות אהבתי לקרם ערמונים הרגיש לי מאוד סתמי. כדור של קרם וניל עדין, מרנג קריספי, מוס ערמונים, וג'לי אגס. נשמע מגניב, אבל ממליצה לנסות קינוח אחר.
ואם אתם כבר בסביבה, תוכלו לחצות את הכביש ולהמשיך לפטיסרי Pain de Sucre הקרובה. אנחנו הגענו למקום בסוף היום, והקינוחים השווים עליהם בניתי כבר לא היו בנמצא. דגמנו בקטנה טארט של ליים ובזיליקום, שהיה נחמד ומרענן, ובטעם בזיליקום מודגש, קינוח חביב, אבל עושה רושם שכשהויטרינה מלאה, אפשר לרכוש במקום קינוחים הרבה יותר שווים.
(עידכון: לצערי המקום נסגר בינתיים)
Amorino
והפעם – הפסקת גלידה! יש הטוענים שגלידת ברתיון היא הטובה ביותר בפריז, ויש המעדיפים את הגלידות של אמורינו. מכאן או מכאן, הגלידה של אמורינו מעוצבת בתוך הגביע בצורה של פרח, ובתור חובבת קיטש זו מבחינתי סיבה מספיק טובה להטות את הכף לטובתה. לאחר שחלפתי על פני כמה וכמה סניפים של הגלידריה ברחבי העיר, הייתי חייבת לנסות ולטעום אותה בעצמי. הגלידה המעוצבת לצורת פרח מגיעה בגביעי הופל, וכוללת בין 3-5 כדורים, בהתאם לגודל הגביע שתבחרו. (זה אומר שאם תבחרו לקחת גלידה בכוס – no flower for you!)
אני הסתפקתי בגביע הקטן הכולל 3 כדורים, ובחרתי בסורבה בטעם פטל מסורתי, בסורבה הדרים מסיציליה, ובנזוגי הוסיף כדור של גלידת וניל מדגסקר. הוניל היה טעים ואיכותי, אך לא מרגש כמו שוניל נוהג להיות. גם הפטל המסורתי היה כשמו מסורתי אבל טעים, אבל הכי הפתיעה דווקא גלידת ההדרים שהיתה מעולה, ובעלת טעם מריר ואשכוליתי ששווה לדגום.
Amorino
31 Rue Vieille du Temple
(קיימים סניפים נוספים ברחבי העיר)
http://www.amorino.com/fr
BHV (Bazar de l’Hôtel de Ville)
בתור חובבת קניות, אין תענוג גדול יותר מאשר לשוטט בחנויות הכלבו הענקיות באירופה, ולשזוף את העיניים בקומות קומות של מוצרים מהממים. רצה הגורל וכלבו BHV, כלבו ענק בן 8 קומות היה ממוקם ממש ממול למלון, כך שבכל פעם שבן הזוג כבר היה שפוך מעייפות, יכלתי לקפוץ לגיחת שופינג קטנה בחנות שממול.
פרט להרבה בגדים יקרים שעולים ימבה כסף, אפשר למצוא בכלבו גם קומת כלי עבודה, מוצרי טיפוח, כלי בית, מוצרי נייר מקסימים, מתנות, צעצועים לילדים, מתחם ספרות הכולל גם ספרי בישול ואפייה, ושלל פריטים במחירים שביחס לבתי הכלבו היקרים, גם ידם של בני מעמד הביניים משגת אותם, לפחות באופן יחסי.
אבל השוס האמיתי והסיבה שהחנות נכנסה לרשימה, היא קומת כלי המטבח ומוצרי המזון הנמצאת בקומה השלישית, שתענוג אמיתי לשוטט בה בעיניים פעורות. אפשר למצוא בה תבניות וכלי בישול ואפייה, מוצרים לקישוט עוגות, שלל דליקסטים ומעדנים צרפתיים שווים, וגם הרבה כלי בית מהממים ביופיים, שעושים חשק לקחת הביתה את כל החנות.
ואם זה לא מספיק, לקינוח תוכלו גם למצוא בכלבו סניף של הפטיסרי השווה La Pâtisserie des Rêves עליו יסופר בהמשך הפוסט, שיספק לכם אספקת סוכר איכותית במידה והתעייפתם מהקניות.
BHV
52Rue de Rivoli
http://www.bhv.fr/
הרובע הראשון והשני
MORA
אחרי שתסיימו את הביקור המסורתי בלובר, תוכלו למצוא קצת יותר צפונה באזור זה גם הרבה חנויות אפייה שוות, בהן מגוון מכובד מאוד של חומרי גלם וכלים לאפייה- בחלקן מוצרים שלא ניתן להשיג בארץ כלל, או כאלה במחיר קצת יותר משתלם, אבל בעיקר- באיכות גבוהה בהרבה.
מורה למשל היא אחת מחנויות האפייה השוות שתבקרו בהן, וזה בדיוק הזמן לרכוש לעצמכם את המשקל העודף למזוודה, בדמות הרינגים השווים בדיוק בגודל שתמיד רציתם, תבניות סיליקון בשלל עיצובים ובחצי מהמחיר בארץ, תבניות לשוקולד, צנטרי פוליקרבונט, משטחי סיליקון ועוד.
לא כל המוצרים זולים, אבל נראה כי כולם באיכות מעולה. בחדר הצדדי גם תוכלו למצוא עזרים לקישוט עוגות, בו בולטות במיוחד תמציות טעם וצבע איכותיות. לחנות אתר אינטרנט המפרט את רוב המוצרים שתוכלו למצוא בה, כך שאם מתחשק לכם לחסוך קצת זמן, תוכלו להכין לעצמכם מראש רשימה לקנייה נוחה ומהירה.
MORA
13 rue Montmartre
http://www.mora.fr/
G.Detou
אחרי שרכשתם לכם צנטרים ותבניות אפייה, תוכלו לתת קפיצה אל חנות בשםG. Detou שנמצאת ממש במרחק חצי דקת הליכה, חנות מקצועית לחומרי גלם, המוכרת חומרי אפייה בסיטונאות אך גם ליחידים, ובעלת קצת פחות סבלנות לתיירים, במיוחד לכאלה שפחות מבינים צרפתית. (וכן, הכוונה לאותה גברת חמורת סבר היושבת מאחורי האשנב בקופה, תתביישי לך!)
החנות קטנה וצנועה למראה, אפילו מאכזבת במבט ראשוני, אבל במהרה תגלו שבניגוד למראה הצנוע, היא מכילה מוצרים רבים ושווים, חלקם חבויים במחסן או במדפים נסתרים… לכן אל תתביישו לבקש עזרה מהמוכר בדלפק, שכבר ידאג לאתר עבורכם את כל המוצרים הרצויים.
אפשר לרכוש במקום שוקולד ולרונה איכותי, קקאו משובח, תמציות טעם נפלאות, דבש מצוין מסוגים שונים, מקלות וניל שמנמנים ואיכותיים במחיר משתלם, פולי טונקה, דובדבני אמרנה, קונפיטורות עשירות, ערמונים מסוכרים, מחיות פיסטוק ופרלינה שוות ועוד ועוד, הכל באיכות משובחת.
בנוסף זה בדיוק הזמן לאתר את כל חומרי הגלם שמעולם לא הצלחתם למצוא בארץ- תמצית לוונדר או פסיפלורה? אבקת טיטניום דיאוקסיד? סיגליות מסוכרות? זו בדיוק החנות שתגשים לכם את הפנטזיה.פרט לרצון העז לקחת אתכם רבים מהמוצרים שעל המדפים, המלכודת העיקרית טמונה בעובדה שהמחירים לא מצויינים על גבי המוצרים, ולעיתים מדובר במוצרים די יקרים… אז כדאי לשים לב. בנזוגי בשלב הזה כבר התעלף משיעמום, ומאחר ונכמרו רחמיי ויתרתי על הביקור בשאר חנויות האפייה הסמוכות, (ורק אתם יודעים איזו גדלות רוח ואהבת אמת זה דורש…) אבל אם לכם יש קצת יותר זמן וכוח, תוכלו למצוא חנויות אפייה נוספות לדגימה ממש בסביבה הקרובה- כמו Deco relief, E.Dehillerin, או La Bovida שנמצאת ממש מעבר לפינה.
G.Detou
58 rue Tiquetonne
Stohrer
אם סל הקניות שלכם לא כבד מדי, תוכלו להמשיך לטייל לאורך Rue Montorgueil, רחוב קטן וחמוד עם הרבה בתי קפה. אנחנו עשינו זאת ועצרנו בדרך בפטיסרי הידוע Stohrer, אחד מבתי הפטיסרי הותיקים בעיר, שמתגאה בעיקר בהיותו ממציא הבבה או-רום, הלא היא הסברינה.
החנות עצמה עתיקה למראה ומעוטרת בציורי קיר ובגילופי עץ, ויטרינת העוגות נאה, ואין ספק שהמקום דאג לשמור על התחושה העתיקה והאותנטית, כיאה לפטיסרי שקיים כבר כמעט 300 שנה. למקום כבר הגענו על בטן מפוצצת מבאגטים מצויינים של אריק קייזר שקנינו קודם לכן בסוף הרחוב, אבל מאחר ואי אפשר לוותר על דגימה באחת הפטיסרי הראשונות בפריז, הזמנתי לטעימה כמה מאפי בוקר קטנים- מאפה בצק עלים במלית קרם וניל, ושתי עוגות מיני קאנל קטנטנות.
עוגות הקאנל היו יבשות לגמרי, ולא לחות ופודינגיות במרכז כנדרש – נראה שעברו אפייה לזמן ארוך מדי, ואיבדו לגמרי מהקסם ההכרחי שלהן. גם מאפה בצק העלים לא הרגיש מאוד טרי, ולמלית הוניל היה טעם מודגש של ביצים. יתכן שמאפי בוקר הם פשוט הצד הפחות חזק של המקום, עם זאת אחרי הטעימה הממש לא טובה הזאת, לא נראה לי שהייתי חוזרת לבדיקה נוספת…
STOHRER
51 Rue Montorgueil
http://stohrer.fr/
הרובע השמיני והתשיעי
Fauchon
את בוקר הסיור באזור זה בחרנו לפתוח בפושון, לאחר שבדיקה מוקדמת העלתה שהסניף נפתח כבר בשעה שמונה בבוקר, אולם כשהגענו למקום גילינו שבשעה זו נפתח רק אזור הבולונז'רי. כדי להפוך את הלימון ללימונדה, ניצלנו את ההזדמנות לפתוח את הבוקר בקפה ובקרואסון- בן זוגי בחר במאפה של שוקולד ואגוזים, יחד עם סלט וסנדוויץ' סלמון במחיר מופקע. אני שמחתי לפגוש במקום בקרואסון הטיייגר, אותו זכיתי לראות בהכנה מול עיני המשתאות ממש לאחרונה, בסדנת הקינוחים של פושון, וכעת בחרתי לדגום קרואסון טייגר פיסטוק ירקרק ויפה.
בצערי כי רב הוא- קרואסון הטייגר הסתבר כמאפה הרבה יותר סתמי מן המצופה, טעם הפיסטוק כמעט ולא הורגש, ובצק הקרואסון הרגיש עייף למרות שעת הבוקר היחסית מוקדמת – חבל! גם הסלט והכריך המפונפן שקנה בנזוגי במחיר מופרז לא הצדיקו את העלות, עם זאת דווקא מאפה השוקולד והאגוזים התגלה כהצלחה מסחררת- במלית של שוקולד ופרלינה, ציפוי של שברי אגוזי לוז, וקירמול עדין של בצק הקרואסון מבחוץ, התקבל מאפה פשוט מעולה, שהתחסל חיש קל.
אחרי כמה סיבובים בשכונה, חזרנו למקום בהמשך היום כדי לדגום גם את האזורים האחרים באימפריית פושון, שבינתיים כבר הספיקו להיפתח. פושון חולשת על הפינה הצפון-מזרחית של כיכר מדלן, כשלה 3 מתחמים שונים- אזור הבולונז'רי בו סעדנו בבוקר, המחובר לאזור פטיסרי, ולאזור מעדנים מלוחים עם פינות ישיבה בפנים ובחוץ. בנוסף מעבר לכביש, נמצאת מעדניה לרכישת שלל דליקטסים שווים, קונפיסרי ומארזי מתנה של פושון, שתוכלו לרכוש למזווה הביתי, וזאת כמובן במידה ושדדתם בנק בתקופה האחרונה, או קיבלתם ירושה יפה. כדי להרגיש שפינקנו את עצמנו בקטנה, רכשתי צנצנת קונפיטורה מהמעדניה- קונפיטורת סתיו, של אגסים, ערמונים וצימוקים. הקונפיטורה התגלתה כחביבה, שילוב הטעמים נחמד, אך הריבה בעיקר מתוקה מדי, וזאת מפי זבובית מספר אחת.כמו כן קניתי כמה ממתקי קליסון, ממתק שקדים צרפתי מסורתי הכולל מלון ותפוז מסוכרים, בו נתקלתי רבות ברחבי הרשת, והייתי חייבת לנסות! הקליסון לא היו מגניבות כמו שציפיתי, בעיקר כי לא הורגשו בהן שום פירות מסוכרים, וגם לא היה שום הבדל בין טעמי הקליסון השונים, הם בעיקר הרגישו כמו מרציפנים מעוצבים ותו לא. כנראה שקליסונים הם פחות כוס התה שלי, אבל לפחות ניסיתי.
לסיום אי אפשר בלי לנסות ולדגום משהו מויטרינת הקינוחים היפה. מאחר וכמה ימים לפני הטיסה, כבר דגמנו את האקלרים של פושון כאן בארצנו הקטנה, החלטנו הפעם להזמין קינוחים. אני בחרתי בשארלוט של פירות יער שחורים- שכבות ג'קונד וביניהן קומפוט אוכמניות, פטל שחור ודומדמניות שחורות, יחד עם מוס גבינה-לימוני. הקינוח היה קליל וחביב, טעים וכמובן מאוד יפה, אבל זהו לא קינוח מבריק או מרגש, אלא בעיקר גירסה משודרגת לקינוח גבינה ואוכמניות.
בנזוגי הזמין לעצמו קינוח שוקולד עשיר, המורכב ממוס שוקולד מריר משובח ועשיר, שכבות ביסקוויט שוקולד, קראנץ' פרלינה, וקרם קרמל. בנזוגי חיסל אותו בן רגע תוך גניחות של הנאה, נשמע שהקינוח היה טעים ובטעם שוקולד מודגש ואיכותי, במיוחד לשוקוהוליקים.
Fauchon
24-26 Place de la Madeleine
30 Place de la Madeleine
(קיימים דוכנים שונים ברחבי העיר)
http://www.fauchon.com/
Ladurée
שלוש דקות הליכה דרומית לפושון, נמצאת לאדורה, אחת מהפטיסרי המוכרות ביותר בפריז, המזוהה כבר מבחוץ בזכות מגדלי המקרונים היפהפיים שגודשים את חלון הראווה, והצבעוניות הפסטלית שובת הלב.
כמובן שתיכננתי פשיטה על ויטרינת המקרונים בה ידוע המקום, אותם הייתי סקרנית מאוד לדגום, במיוחד אחרי שכבר טעמתי מהמקרונים של פייר ארמה. הפעם רכשתי לעצמי מארז של 8 יחידות (ואפילו ניתנה האפשרות לבחור מארז מתוך 3 קופסאות יפות), ובחרנו ובחרתי במקרון ליקריץ, קרמל מלוח, ורדים, מייפל, מי זהר, תה מארי אנטואנט, מנטה, ופטל. בהמשך גם דגמתי בנפרד מקרון של וניל-פקאן.
אז לגזר הדין- המקרונים היו מצויינים! ולמרות שלארמה היו כמה מקרונים מאוד טעימים, בתחרות המקרונים הפרטית שלי- לאדורה מנצחים. המרקם של המקרונים היה מושלם יותר לדעתי, ומרבית המליות שטעמתי היו טעימות. מבין הרשימה, המועדפים עליי הם המייפל המעולה, הליקריץ מצוין, חובבי מי הזהר יתעלפו על מקרון מי פריחת ההדרים המנטה מרענן ונפלא בטעם של מנטוס, גם הוניל-פקאן מאוד טעים, ומקרון הקרמל המלוח והורדים.
פרט למקרונים, כמובן שהיינו חייבים לדגום מויטרינת הקינוחים הכה יפהפיים של לאדורה. שנינו היינו במצברוח פחזנייתי באותו הרגע, ובלי תיאום מוקדם, בנזוגי בחר בסנט הונורה קלאסי של קצפת וקרמל, ואני לקחתי לעצמי את הסנט הונורה ורדים, אחד מסימני ההיכר של המקום- פחזניות במלית פטיסייר ורדים, עם תועפות של קצפת ורדים ומעט קומפוט פטל, על בסיס של בצק עלים. מדובר בקינוח כל כך יפה, שכנראה שהבחירה פשוט בלתי נמנעת…
בשל טעות אנוש, בעקבותיה לא בחרנו לשבת במסעדה הצמודה של לאדורה, הסתובבנו במשך כרבע שעה בחיפוש אחר ספסל לשבת ולזלול בו את הקינוחים, שקצת נמעכו עד שמצאנו ספסל אחד לישועה. גם הציפיות שלנו מהסנט הונורה של לאדורה נמעכו ברגע הטעימה- הקינוחים היו באמת יפהפיים, ובסך הכל טעימים, אבל בניגוד לציפיות רחוקים מלהיות הברקה. כמות הקצפת הייתה גדולה מדי ביחס לשאר מרכיבי הקינוח, קומפוט הפטל הגיע מעט מדי ומאוחר מדי, ובסיס בצק העלים היה סתמי, כך שאפילו בנזוגי שפחזניות פשוטות ותועפות של קצפת הן משוש חייו, קצת עיקם את האף. למרות המראה שובה הלב, לדעתי אפשר לבחור מתוך ויטרינת הקינוחים השווה של לאדורה בקינוח אחר.
Ladurée
16 Rue Royale
https://www.laduree.com
Patrick Roger
באמצע הדרך בין לאדורה לפושון, שוכן אחד מסניפי השוקולטרי של פטריק רוז'ה, אחד השוקולטיירים המוערכים בפריז. לאחר שהתברר לנו כי הסניף הפופולרי של רוז'ה בו תיכננו לבקר ברובע השישי היה סגור לשיפוצים, החלטנו לעבור בדרך בסניף השוכן סמוך לכיכר מדלן, ולתדלק קצת סוכרים להמשך הדרך. למרבית האכזבה כפי שניתן לראות כבר במבט מבחוץ, הסניף הנוכחי היה ריק לגמרי מפסלי השוקולד הידועים של רוז'ה, וגם יחסית ריק ממוצרים, שעובדי המקום עדיין סידרו על המדפים. אחד המוצרים הפופולריים ביותר של רוז'ה, הם פרלינים במראה של גולות, ממולאים בסירופ עשיר, שנוזל וממלא את הפה בעת הנגיסה. לצערי באותו הרגע היו במקום רק שני טעמים של פרלינים כאלה- פרלינים במלית ליים, ומשהו עם תפוח אדמה שנשמע פחות אטרקטיבי. מאחר ואת הפרלינים הללו לא ניתן לקחת בשקית אלא בקופסה, בחרנו לקחת קופסה של 16 יחידות. בסופו של דבר הסתבר שלא ניתן לבחור במארז זה את הטעמים, מה שהיה מאוד חבל, כי הטעמים שקיבלנו היו ברובם יחסית סטנדרטיים, עם זאת השוקולדים היו מצויינים!
הפרלינים של רוז'ה איכותיים ועדינים מאוד, ובעלי טקסטורה ממכרת- הם דקיקים ובעלי מעטה שוקולד עדין מאוד עם הרבה מלית, וכיף לנפץ אותם בעזרת השיניים. כמה מהפרלינים שנשארו בקופסה בנס בשל עודף סוכר בדם, זכו להגיע איתנו לארץ, ודווקא כאן בטמפרטורה החמימה, כשהם יותר רכים ונעימים, הם היו עוד יותר טעימים!
Patrick Roger
3 Place de la Madeleine
(קיימים סניפים ודוכנים נוספים ברחבי העיר)
http://www.patrickroger.com/
Lafayette Gourmet
בית הכלבו היוקרתי גאלרי לפאייט הוא לא מקום שהייתי מגיעה לבקר בו, אלמלא הידיעה שבקומת הקרקע שלו, מסתתרת פנינה קולינרית בדמות סופר גורמה, הגירסה הצרפתית והשווה של ה-KaDeWe הברלינאי, ובה המוני מוצרים שווים במיוחד שיפילו לכם את הלסת מהמקום.
בין שלל המוצרים האיכותיים שמחכים לכם בסופר, תוכלו למצוא מיליון סוגים של גבינות מדהימות, תבלינים טובים, שוקולדים איכותיים של יצרנים יוקרתיים, דליקטסים צרפתיים, תה צרפתי מסוגים שונים, מלח בכל טעם שתרצו, וגם מדפים עם הרבה מוצרי בת של הפטיסרי השונות מרחבי העיר- כמו אבקת שוקו של אנג'לינה, ממרחי אגוזים של כריסטוף אדם, קונפיטורות של הדיאר, או מארזי שוקולד של שאפון. כמו שני גרגרנים טיפוסיים, שנינו היינו פשוט בהלם מושלם ובהינו בעושר הזה באושר עילאי, הייתי כל כך מהופנטת שכמעט שכחתי לצלם…
כמו בסופרים שווים אחרים ברחבי העולם, גם כאן פזורים ברחבי הסופר עמדות בהן ניתן לשבת ולזלול מהתוצרת המקומית. אנחנו ישבנו ללאנץ' ב-steak point, שם זללנו סטייק מדהים, המבורגר טעים בטירוף, וצ'יפס בטעם של תפוחי אדמה שהרגע נקטפו מהשדה. חשוב לא פחות- בקומת הכניסה של הכלבו, תוכלו למצוא גם הרבה דוכנים של פטיסרי ושוקולטרי מוכרים מרחבי העיר- כמו אקלרים של כריסטוף אדם, שוקולדים של אלן דוקאס ושל ז'אן פול אבה, עוגות ראווה של דלוואיו ועוד. אנחנו כבר היינו עמוסים בשקיות, ומפוצצים מכל קינוחי הבוקר אז הפעם ויתרנו על התענוג, אבל הפספוס הכי גדול היה הדילוג על הדוכן של סדאהרו אאוקי, הפטיסרי היפני המהמם שהתכוונו לדגום ברובע 6 למחרת, אך לבסוף היה סגור כשהגענו אליו, וכך פספסתי דגימה של אחד המקומות שהכי רציתי לנסות… עוד סיבה לחזור לביקור בפריז, ויפה שעה אחת קודם!
Lafayette Gourmet
48 Boulevard Haussmann
http://haussmann.galerieslafayette.com/category/gourmet-4/
Ladurée – שאנז אליזה
בהמשך השבוע אחרי ביקור תיירותי בשער הניצחון, ביקרנו גם בסניף המפואר של לאדורה בשאנז אליזה, סניף גדול ומרשים הרבה יותר המעוצב כמו ארמון פריזאי קטן ואצילי, וכולל היצע רחב יותר של קינוחים ומאפים, וגם מסעדה צמודה בה ניתן לשבת ולאכול אם מתחשק.
זה גם הפטיסרי הראשון בביקורנו בו נתקלנו בתור של אנשים בכניסה למקום- על הישיבה במקום עצמו ויתרנו, בגלל התור הארוך שהשתרך עד מחוץ למסעדה, ובחרנו להתמודד עם התור הקצר יותר לקניית המתוקים, שהשתרך רק עד לפתח הכניסה. אבל כשתוך כדי ההמתנה אפשר לבהות בהנאה בויטרינת הקינוחים המדהימה, בגילופי העץ, בעמודים המעוצבים, ובתקרה המוזהבת – למי בעצם איכפת לחכות?
אז אחרי ההצלחה בגזרת המקרונים והאכזבה בגזרת הסנט הונורה, החלטנו הפעם לדגום את מאפי הבוקר של המקום. אין ספק שבמאפי בוקר קלאסיים קשה יותר להבריק, עם זאת בהחלט נהנינו ממאפים טעימים ומאוד איכותיים. ראשית בחרנו בעוגת קוגלהוף אישית ובמאפה קווין אמאן כפי שהמליצה בצק אלים, בנזוגי גם לקח לדרך בריוש מסוכר. הקוגלהוף הוא מאפה שמרים אוורירי, מבושם קלות במי זהר ומשובץ בצימוקים ובאגוזי לוז. עוגה נחמדה שנהדר לפתוח איתה את הבוקר, ואם היו מספיגים לי אותה בעוד סירופ הדרים- הייתי עוד יותר מבסוטה.
הקווין אמאן- מאפה עשיר בתועפות של חמאה ובזוק בסוכר, מעיין הכלאה בין קרואסון דחוס ומסוכר לבין אזני פיל לבין עוגת שמרים מקורמלת. נשנוש עשיר מאוד, חמאתי מאוד, שכיף לאכול. בנזוגי שהתלהב ממנו מאוד,
העניק לו באהבה את הכינוי- "קרואסון דום לב", ואין ספק שהוא הולם אותו לגמרי. את מאפה הבריוש המעוטר בסוכר גבישי, בנזוגי הספיק להעלים בזמן שצילמתי את המאפים האחרים, אבל הוא מוסר שמדובר במאפה איכותי אך סטנדרטי ולא מרגש, ואני במקומכם הייתי סומכת על דעתו.
למרות שפחות התחשק לי לדגום קינוח באותו הרגע, לא יכלתי לעמוד בפני הרליז'יוז המהמם שנקרה בדרכי בויטרינה, רליז'יוז מדמואזל- צמד פחזניות במלית פטיסייר ורבנה וריבת תותים.
טעמה של המדמואזל היה טעים, איכותי ועשיר, אך קלאסי בטעמו ופחות מרגש מהמראה היפהפה שלה- אבל למען האמת- מי בעצם צריך לאכול קינוח כזה, כשאפשר פשוט לבהות בו? בכובע בצק הסוכר המהמם המעטר את הגברת, בורדרדות הפסטלית הנעימה, ובעיטורים העדינים שזולפו בעבודת יד סביב סביב לשולי השמלה? הו מדמואזל, את כל כך יפה!
Ladurée
Av. des Champs-Élysées75
(קיימים סניפים ודוכנים שונים ברחבי העיר, כולל בשדה התעופה לאספקת מקרונים אחרונה בדרך חזרה)
https://www.laduree.com
הרובע השישי והשביעי
Des Gâteaux et du Pain
לפטיסרי של קליר דמון, "לחם ועוגות", השתוקקתי להגיע, לאחר שכבר הכנתי שני מתכונים של דמון- עוגת "אני אוהבת תותים" ההו-כה-מדהימה, וממש לאחרונה גם טארט האגסים וסוכר חום שלה, כך שהיה מסקרן מאוד לדגום מהקינוחים שהיא יוצרת במציאות.התחושה במקום אלגנטית ונקייה, גם מבחינת עיצוב הפטיסרי, וגם מבחינת עיצוב הקינוחים, שנותן יותר במה לטעם וליופי הטבעי של חומרי הגלם, ופחות מנסה להרשים בעיצובים מתחכמים. לצערי זה גם היה אחד מהפטיסרי היחידים בו לא הורשיתי לצלם, אז תצטרכו לקפוץ לגוגל כדי לצפות בויטרינות המפתות.
אני בחרתי מתוך השלל ב-2 קינוחי טארטים, שהמוכרת הניחה באלגנטיות בתוך הקופסה ביד עטויה בכפפת בד שחורה- הראשון טארט גבינה ואשכולית, לפי המלצה של שרון הפריזאית, והשני – טארט האגסים וסוכר חום שהתרגשתי למצוא בויטרינה. הפעם הטארט הוכן בתוך רינגים ולא בתבנית כיפה, וידעתי שאותו אני פשוט חייבת לטעום.
טארט הגבינה ואשכולית היה פשוט מצוין! בהחלט אחד החביבים עליי בטיול. שילוב הטעמים של האשכולית המרה עם שכבת הגבינה, יצר טארט מריר-מתקתק, שתענוג לאכול.טארט האגסים והסוכר החום היה ממששששש דומה בטעמו ובמרקמיו לטארט שהכנתי לפי המתכון של דמון, וזה היה מאוד מגניב לגלות! הקינוח מעודן מאוד בטעמי אגס עדינים, קינוח טעים אך לא משתווה לחברו.Des Gâteaux et du Pain
89 rue du Bac
(קיים סניף נוסף ברובע ה-15)
http://www.desgateauxetdupain.com/
La Pâtisserie des Rêves
ממש בקרבת הפטיסרי של דמון, שוכן לו הפטיסרי הידוע של פיליפ קונטצ'יני- "פטיסרי החלומות", עוד פטיסרי מוכר שבהחלט ציפיתי לבקר בו ולזלול מקינוחיו. כבר בכניסה לפטיסרי נתקלים במראה מקורי- כיפות זכוכית גדולות שקצת מקנות לפטיסרי תחושה של ספק מעבדה וספק חנות צעצועים, ובתוכן קינוחים יפהפיים, שנשמרים בכיפות הזכוכית להגשה בטמפרטורה ובלחות המדוייקת – וזה מה שנקרא הקפדה עד לפרטים הקטנים!
מאחר וכבר החזקתי בידי קופסה עם 2 קינוחים מהפטיסרי הסמוך, נאלצתי לרסן את הגרגרנות, ולבצע בחירה מצומצמת מבין הקינוחים השונים שהיו במקום, כולם קינוחים בהם נתקלתי ברשת ותמיד פינטזתי לטעום, כך שהבחירה לגמרי הרגישה באותו רגע כהתלבטות הרת גורל. לבסוף בחרתי בפארי ברסט פרלינה הידוע של קונטצ'יני עליו לא יכלתי לוותר, וגם בעוגת 5 שכבות של קרמל ואגוזים, ששבתה את מבטי בתור מכורה קשה לעוגות שכבות.
הפארי ברסט זכה בתואר הפארי ברסט הטוב בפריז, והוא בהחלט ראוי לתואר. מדובר בקינוח טעים בטירוף, המורכב מ-6 פחזניות קטנטנות ממולאות בקרם פרלינה בטעם אגוזי עשיר. תוסיפו פנימה ליבה עדינה של מחית פרלינה עשירה, וקיבלתם קינוח עשיר וטעים, ללקק את האצבעות! וזאת כאמור מפי בחורה שלא מתעלפת בקלות מפחזניות.בניגוד לעונג הגדול מהפארי ברסט, דווקא עוגת שכבות הקרמל ואגוזים ממנה ציפיתי לגדולות ונצורות, היתה לטעמי מאכזבת. שילוב הטעמים לא קלע לטעמי, ולקרם הקרמל היה מרקם ג'לטיני מבאס. אין ספק שזו היתה בחירה פחות מוצלחת, או שפשוט החווירה מול הפארי ברסט ויתרת הקינוחים המוצלחים שטעמתי.
בתוך כל אחד מבתי הכלבו הנחשבים בעיר, מסתתרים לרוב גם דוכני פטיסרי של השמות הגדולים של פריז. בתוך כלבו BHV הסמוך למקום משכננו, הסתתר לו סניפון של הפטיסרי של קונטצ'יני, ובמשך השבוע רק חיכיתי לחלון הזדמנויות שיאפשר לי לקפוץ ולדגום גם אותו.גם הפעם הגעתי כשאני מפוצצת מכל הקינוחים, השוקולדים, והאוכל העשיר שזללתי באותו היום, ולכן החלטתי לנגוס בקינוח אחד בלבד- שוב התלבטות הרת גורל. בנזוגי חובב הפחזניות בחר הפעם את הסנט הונורה, קינוח שנחשב לאחד הטובים בפריז, ואחד המוצלחים של המקום.
הסנט הונורה היה עשוי מצוין! הבצק הרבוך כאן וגם בפארי ברסט היה המוצלח ביותר שדגמתי בפריז, טעים מאוד ובעל מרקם מושלם, ולא ספג לחות מהקרם כלל. אז נכון שמדובר כאן בקינוח קלאסי מאוד בטעמים סטנדרטיים, ולכן אין כאן ריגוש קולינרי מטורף, אבל בהחלט יש כאן קינוח מנחם וטעים מאוד, עשיר מאוד ועשוי מעולה, ובהחלט כזה שחובבי פחזניות וניל וקצפת יתלהבו ממנו מאוד!
La Pâtisserie des Rêves
93 Rue du Bac
(קיימים סניפים ודוכנים נוספים)
http://lapatisseriedesreves.com/
La Grande Épicerie
פרט לעוד הרבההה פטיסרי ושוקולטרי שווים שתמצאו בסביבה הקרובה, דוגמת ז'אק ז'נה, הוגו&ויקטור, בר מוסי השוקולד של שאפון, או אנג'לינה שבהמשך הרחוב, בהמשך rue de Bac מחכה לכם מתחם ענקי של סופרמרקט גורמה מדהים, השייך לבית הכל בו Le Bon Marché, כלבו יוקרתי בטירוף בו תוכלו לרכוש פריטים רק בחלומות הלילה בצאת הכוכבים, עם זאת דווקא מתחם האוכל השוכן בבניין הסמוך, בהחלט שווה ביקור.
למזלי הפעם כבר הייתי מחושלת נפשית מהסופרים הקודמים, כך שאפילו הצלחתי להתעלות על המראות הקשים, ולהביא את עצמי לצלם קצת. אז בדומה ל-Lafayet Gourmet, גם כאן תוכלו למצוא שלל מוצרי מזון שווים ואיכותיים באריזות מפתות, המסודרים בשורות שורות של מדפים לא נגמרים שאפשר לשוטט ביניהם לנצח נצחים.
מוצרים דומים רבים תמצאו בשני הסופרים, אבל הסופר הזה פחות תיירותי או עמוס במארזי מרצ'נדייז של פטיסרי פריזאיים, ויותר מכיל מוצרי מזון פרקטיים, שרק מתחשק לך לקחת הביתה ולבשל מהם תיכף ומיד את הארוחה המושלמת. בנוסף הוא מכיל מבחר גדול יותר של פרודוקטים משובחים מכל העולם, ואפשר למצוא בו גם מוצרי מזון אמריקאיים, מצרכים יפניים, איטלקיים, ועוד רבים נוספים. אין ספק שמדובר בסופר החלומות, שכל אחד מאיתנו היה פשוט מתמוגג מאושר מדי יום, אם היה נמצא קרוב אליו לבית… כמה נפלא יכול היה להיות לבשל ארוחה מטורפת מהמוצרים האיכותיים והבלתי נגמרים שאפשר לרכוש בחנויות האלה.
מאחר וכבר בזזתי שלל פרודוקטים מלפאייט גורמה, ממתחם המזון ב-BHV ומחנויות האפייה המובחרות, לא יצאתי מהסופר הזה עם סחורה רבה פרט לשיר בלב, אושר עילאי וקנאה היסטרית, אבל דווקא אחד הדברים היותר מגניבים שלקחתי איתי, היה ממחלקת הירקות והפירות. גם מחלקה זו מארחת ירקות ופירות מיובאים ממקומות שונים בעולם, שמופיעים עם דגל המדינה המתנוסס ליד תגי המחיר. בין פירות מנגו שהגיעו מישראל, לבין מיליון סוגים שונים של עגבניות, נתקלתי בפירות בייבי קיווי שהייתי פשוט חייבת לטעום! הפרי מרגיש כמו הכלאה בין קיווי לבין ענבים- הפירות הקטנים נראים כמו ענבים בגוון ירוק כהה, וכשנוגסים בהם מתגלה פנים מנוקד וחמוד במראה של קיווי. גם הטעם הוא הכלאה בין ענבים לבין קיווי, מתוק וחמצמץ. מגניב!
La Grande Épicerie
38 Rue de Sèvres
http://www.lagrandeepicerie.com/
La Maison du Chocolat
"בית השוקולד", שוקולטרי מוכר ונפלא נוסף בו ביקרנו בדרך, בעל סניפים רבים בפריז, וגם בערים גדולות אחרות בעולם. כבר בכניסה לחנות, ריח השוקולד המתוק, ומראה עשרות סוגי הפרלינים הכה יפים ועדינים,
שיכנע אותנו שאנחנו חייבים לרכוש לעצמנו קופסה. התיישבנו חיש קל על ספסל בגינה הקטנה שבצומת הקרובה כדי לדגום את הרכישה- הקופסה שבחרנו הכילה 28 פרלינים קטנים ואיכותיים, כל אחד מהם ממולא במלית עשירה ושונה מבין מגוון הטעמים הרחב שבשוקולטרי, כל אחד מהם טעים ועשיר, ויוצר חגיגה של טעמים בפה.
השוקולדים המעולים של La Maison Du Chocolat שונים למדי מאלו של רוז'ה, הם עשירים יותר, מעטה השוקולד העוטף את המליות העשירות מעט יותר עבה ואף רך יותר, כך שהפרלין כולו נמס בפה ברכות. בנוסף לפרלינים המשובחים, אני גם דגמתי להנאתי מארון גלאסה, ערמונים מסוכרים שהיו איכותיים וטעימים. במקום תוכלו למצוא גם קינוחי שוקולד כמו טארט שוקולד, אקלר שוקולד עשיר, וקינוח שוקולד בשכבות שהמראה שלו יחזור אליי בחלומות, כולם נראו כל כך טובבבב! אנחנו כבר סתמנו את עצמו בקינוחי הבוקר, ועוד שמרנו מקום לקינוחים של ארמה בהמשך הדרך, כך שלצערנו ממש לא היה לנו מקום לדגום. וזה מה שנקרא – צרות של עשירים…
La Maison du Chocolat
19 Rue de Sèvres
(קיימים סניפים ודוכנים נוספים ברחבי העיר, כולל בשדה התעופה להצטיידות של הדקה האחרונה)
http://www.lamaisonduchocolat.com/
Pierre Hermé
אחרי סיור ארוך, סוף סוף הגענו לפטיסרי של ארמה, גם הפעם קיבל את פנינו תור בכניסה לחנות וחיכינו בשקיקה ובהכנעה. בכל זאת, אחרי דגימות המקרונים, הייתי יותר מסקרנית לדגום רבים מהקינוחים המוכרים של המאסטר, ושמחתי לגלות שקולקציית הפטיש שהיתה זמינה הפעם היא האיספהאן, קולקציית הקינוחים המפורסמת של ארמה בטעמי ורדים, פטל וליצ'י, שילוב טעמים מיוחד שתמיד רציתי לטעום. פרט לכך ויטרינת הקינוחים היפהפיה היתה גדושה בכל כך הרבה קינוחים מרהיבים, כך שהבחירה היתה מאוד קשה.
לבסוף בחרתי בטארט וניל האינסופי, שגם הכנתי בעבר בעצמי בביצוע צולע משהו, בטארט איספהאן, ובמקרון איספהאן. בן זוגי שנשאר בקלאסיקה, בחר לעצמו קרמנט שוקולד. לשמחתנו הפעם יכלנו לערוך מסיבת קינוחים על הספסלים שנמצאים בכיכר הקרובה, וביראות קודש נשאנו אליהם את השלל המיוחל. אם יש לכם יותר סבלנות מאיתנו, תוכלו גם לפסוע לגני לוקסמבורג שנמצאים 400 מטר מהפטיסרי.
טארט האיספהאן היה נפלא! שילוב הטעמים מעולה, ותמצית מי הורדים הדומיננטית שחוזרת בקינוחים הצרפתיים פעמים כה רבות השתלבה כאן נפלא עם קוביות הליצ'י והפטל הטרי- קינוח שממש נהניתי לאכול, והתענגתי על כל ביס! גם מקרון האיספאן היה טעים מאוד, אבל פחות מוצלח מטארט הנהדר שחיסלתי ממש לפני רגע
טארט הוניל המפורסם היה מעולה! ובהחלט נותן פייט קשה לטארט הוניל של פטיסרי הפיות דגמנו ביום הראשון. הוא אמנם טיפונת מתוק מדי, אבל בטעם וניל איכותי ומודגש ובמרקם קרמי ונמס בפה, טארט שנהניתי לאכול, ובהחלט עשה לי חשק להכין אותו שוב, והפעם בביצוע מוצלח ומעודן יותר! ואילו הקינוח השוקולדי היה עשיר קרמי וטעים, עם זאת בנזוגי אנין הטעם קבע שעדיין מבחינתו קינוח השוקולד שדגם בפושון היה טוב יותר.
מיד אחרי ששילמתי על הקינוחים, בדרך החוצה מהפטיסרי הבחנתי בקרואסון האיספהאן מבויש בצד. אחרי זלילת הקינוחים הגדולה, למרות שהייתי כבר לגמרי מפוצצתתתת, ידעתי שאני פשוט חייבת לשוב לדגום את הקרואסון ששמו יצא למרחוק, ועמדתי בתור מחדש כדי לקחת איתי את המאפה המפתה.
נרגשת כולי נשנשתי בהנאה את הקרואסון שהיה טעים מאוד, מלית האיספהאן שכבר התחבבה עליי קודם, גם כאן היתה מעולה ומיוחדת, ויצרה קרואסון שווה ולא מאוד סטנדרטי. עם זאת בצק הקרואסון עצמו הרגיש מעט עייף בשלב זה של היום- במידה והיה יותר טרי, בהחלט היה משדרג את המאפה כמה רמות למעלה! להנאה מקסימלית, בפעם הבאה בהחלט ממליצה לעצמי וגם לכם, לדגום אותו בשעת בוקר מוקדמת כשהקרואסון לגמרי טרי…
Pierre Hermé
72 Rue Bonaparte
(קיימים סניפים ודוכנים נוספים ברחבי העיר)
http://www.pierreherme.com/
טיפים כלליים
גם אתם מתכננים טיול פטיסרי בפריז? הנה כמה טיפים כלליים שאולי יוכלו לשרת אתכם בדרך-
שעות פתיחת חנויות
קחו בחשבון שרוב הפטיסרי לא נפתחות לפני 10:00-10:30, חלקן אפילו מאוחר יותר, אז שימו לב ללוחות הזמנים לפני שאתם טורחים וקופצים. כדאי לקחת בחשבון שבימים ראשון ושני מקומות רבים לגמרי סגורים, לחילופין מקומות אחרים שדווקא פתוחים בסוף השבוע, יכולים להיות סגורים בשלישי וברביעי במקום. או בקיצור- אם יש מקומות שממש חשוב לכם לראות, כדאי לבדוק מראש את ימי הפעילות ושעות הפתיחה. באזורים מתויירים במיוחד כמו אזור השאנז אליזה והמארה, רבות מהחנויות פתוחות במהלך כל השבוע.
על גנים וספסלים
במרבית הפטיסרי אין מקומות ישיבה, אלא אם במקרה יש בבעלות המקום גם מסעדה צמודה. זה אומר שמרבית הקינוחים שתרכשו, יארזו עבורכם בקופסה מהודרת, יוכנסו לשקית יפה ומעוצבת, ויצאו אתכם לשוטט ברחובות במשך דקות ארוכות אחר מקום שניתן לשבת בו ולאכול. אם אתם ברי מזל- תוכלו למצוא גן קרוב בו ניתן לשבת בו בנחת ולזלול את הקינוח. אם אתם פחות ברי מזל, תצטרכו לחפש אחר ספסל בסביבה, רק קחו בחשבון שזה יכול להיות מצרך נדיר מאוד לפעמים. ולראייה כל מיליארד הפעמים ששוטטנו לנו ברחבי העיר במשך דקות ארוכותתת ומייגעות, בחיפוש אחר הספסל המושיע, בעוד הקינוח היקר נמס לו בקופסה… או בקיצור- אם אתם מתכננים הגעה לפטיסרי ספציפי, לא יזיק להציץ מראש במפה ולחפש אחר גינה ירוקה וקרובה, או כיכר גדולה עם ספסלים. למען נוחיותכם, אפשר תמיד לבקש מהמוכרים בפטיסרי בנימוס, לצרף לקופסה גם כפית ומפית, זה מצרך יעיל מאוד כשאוכלים על ספסל בגינה…
גברת עם סלים
מתכננים לעבור בדרך בחנויות למוצרי אפייה, או בסופר אוכל גדול ושווה? במידה ואתם שופוהוליקים מועדים לפורענות כמוני, כדאי מאוד לדאוג ולשמור את הביקור בהם לסוף המסלול, כך לא תצטרכו למצוא את עצמכם נסחבים בכל פריז עם הרבה שקיות כבדות ומעיקות…
עשה לך סניף
אין ספק שביקור בסניף האם של כל פטיסרי זה תמיד הרבה יותר שווה, אבל מה לעשות שלא תמיד כל הפטיסרי כולם, נופלים לנו בדיוק על המסלול… אז במקום לוותר, תמיד אפשר קצת לאלתר- לרבות מהפטיסרי המוכרות יש כמה סניפים שונים, או בעיתות מצוקה אפילו דוכנים בחנויות כלבו גדולות, כך שבתיכנון נכון אפשר לנסות ולמצוא סניף הקרוב יותר אליכם ומסתדר לכם בול במסלול, וכך להנות בקלות מדגימה של כמה שיותר מקומות.
על תורים ועומסים
רוצים לוותר על תורים ועומסים בכל הפטיסרי השוות? נסו להשאיר את הביקור במקומות הפופולריים ביותר לאמצע השבוע- במהלך סוף השבוע כל העיר מתמלאת בתיירים, במיוחד ביום שבת. ביקור באמצע השבוע, בעיקר בשעות הבוקר, יבטיח לכם גישה קלה ומהירה, וחנויות ריקות ונטולות תורים.
צילומי אוכל
גם לכם מתחשק לחזור הביתה עם צילומי אוכל מפתים? במרבית הפטיסרי זה בסדר גמור לצלם את הויטרינות המרהיבות, אבל חשוב מאוד לוודא ולשאול, ולא להיות חצופים ולהתחיל לצלם לכל כיוון מבלי לבדוק עם העובדים במקום. כבדו את המקום, תבדקו בחביבות בכניסה לכל פטיסרי וחנות אם זה בסדר לצלם, ותענו באדיבות. מאותה הסיבה בעת הצילום כדאי לוותר על סינוורי הפלאש, כדי שלא להפריע לשאר הקונים. ברוב המקומות אני ביקשתי באדיבות את הרשות לצלם כבר אחרי ששילמתי, וכך תמיד נעניתי בחיוב. אז Bon Voyage, ושתהיה לכם חופשה נעימהההה!
מפת האתרים המלאה
איזה פוסט מושלם! תודה!!!
קראתי בשקיקה
כושר ספיגת המתוקים שלכם מעורר השתאות! ואיזה כיף לך על הבנזוג הזללן!
חייבת להסכים לגבי stohrer המאכזבים, ומפושון התאכזבתי בדיוק באותה מידה בביקור האחרון. יפה למראה, אבל מאכזב וכבד בטעם. לא שזה לא כיף להסתובב שם ולשטוף את העיניים
מה שחשבת על המוכרת בז'ה דטו, אני חושבת על המוכרות בפטריק רוז'ה – הן ממש חסרות סבלנות, במיוחד לאור העובדה שהם לא טורחים לציין את סוגי השוקולדים בשלטים וכל הזמן צריך לשאול.
והתמונה של השקיות גאונית
וואו…..איזה פוסט מושלם!!!
פוסט מדהים והתמונות משכרות! ממש ממש כיף, ואפילו שאני חיה כל פינה זה כיף לקרוא מנקודת הראייה שלך 🙂
וואו, כמה שזה עושה חשק! הייתי בפריז, אבל זה היה די מזמן, הרבה לפני התפרצות התחביב. עכשיו אני מרגישה שפספסתי המון. שומרת את הפוסט שלך בשביל תכנון טיול עתידי 🙂
נהניתי מכל ביס, אה, סליחה תאור ותמונה. פוסט מקסים ומעורר געגועים.
הפוסט שלך לגמרי מעביר את החוויה ומסביר למה התאהבתי בעיר היפה מכולם. עכשיו גרמת לי עוד יותר להתגעגע ולספור ימים עד לנסיעה (16 וחצי..)
וגם רשמתי לעצמי כמה מקומות שבהם עוד לא ביקרתי.
בקיצור, ביג לייק!
איזה פוסט מעלף! הייתי בפריז בפעם הראשונה בפסח האחרון וכמוני כמוך – ליד כל מונומנט ״חשוב״ סימנתי את הפטיסרי הקרובות אליו שהיו חשובות לא פחות!!! קינוח השוקולד של קלייר דמון היה האהוב עלי בכל הטיול, והאמת היא שאני לא יכולה לחשוב על מאכל אחד שאכלתי שלא היה מעולה! אה, אולי קנאלה רנדומלית מהמאפייה ליד המלון, אבל אני לא בטוחה אם זו היא שהייתה לא טובה או הציפיות שלי למשהו אחר :).
ממש נהניתי ״לחזור״ איתך למקומות שביקרתי בהם ונתת לי המון מקומות נוספים לפעם הבאה!
אוי, היה כיף לעשות איתך סיור וירטואלי עכשיו. והרבה יותר משתלם קלורית מהנסיעה האחרונה שלי 😉
ברור שתמיד יש מקום לעוד פוסט על פריז, בטח של הבחורה שהכינה בעצמה בערך את כל הקינוחים הצרפתיים הכי שווים, ויש לה חוות דעת של מומחית.
חוץ מזה, התמונה של השקיות הורסת, ונראה לי שלבן זוגך ולחבר שלי יש טעם דומה בקינוחים (שוקולד! שוקולד! קצת וניל! שוקולד!), צריך להפגיש ביניהם (ולגרום להם לריב על איזה סנט אונורה..).
מאוד נהניתי לקרוא. גם אני הייתי בפריס בחג הזה, אם כי אני הלכתי בכיוון ההפוך – חיפשתי חנויות גבינות ובשר. הגאלרי לפאייט אגב מדהים גם באגפים האלה.
זה פוסט היסטרי. הייתי בפריז ביוני האחרון, בפעם השניה. עכשיו עשית לי חשק לנסוע שוב, מחר.
היי,
אני בדיוק מתכננת לי ביקור בפריז בחודש הקרוב כנראה עם הבנזוג. קראתי את הפוסט בשקיקה ואני חייבת לציין שמבעד לשורות מורגשת נימה של אכזבה.
וזו לא הפעם הראשונה שאני קוראת זאת. איכשהו כל חובבי הכנות הקינוחים הרציניים במעגל שלי ומחוץ לו, כשרושמים או מתארים את פריז, מציינים התאכזבות מסוימת ודי גדול מהבוטיקים של השף פטיסיירים הגדולים, אלו שמחכים להם תמיד בציפייה רבה.
חוץ מזה, האם 5 ימים הספיקו לכם? כמות הקינוחים שנאכלו הגיעה לרמתה בגלל שלא יכולתם יותר מזה או בגלל שנותרתם מאופקים ולא רציתם sugar rush?
מבחינה כספית – יש לך הערכה כמה עלו לכם כל הקינוחים האלה בסך הכל? האם צריך להקדיש להם נתח נכבד מהתקציב במידה ורוצים לנסות הרבה?
סורי על ההצקה, ותודה מראש כרגיל!
היי הילה
נימה של אכזבה זו הגדרה גדולה מדי 🙂 כי ממש נהניתי מהביקור בפריז, וגם בסיורי הפטיסרי
לכן בלב שלם לא יכולה לומר שהתאכזבתי משומדבר בטיול הזה, ואני רק מחכה להזדמנות הראשונה לחזור לביקור נוסף…
כן יכולה לומר שיש קינוחים רבים שבחרתי וציפיתי שיהיו יותר מלהיבים, ועם שילובי טעמים מגניבים יותר,
ובפועל היו נחמדים וזהו. ובנוסף יש מקומות ספציפיים או קינוחים ספציפיים ששמם יצא למרחוק, שבפועל פחות הצליחו להפיל אותי.
אבל מאחר וזו היתה דגימה נקודתית בלבד, לא יכולה לפסול על זה מקומות שלמים…
שני דברים נוספים שצריך לומר –
ראשית אני גם לוקחת בחשבון בתשובתי זו, שאין ספק שתמיד לאכלני קינוחים מקצועיים, לאופים אובססיביים שכמותי
ועד כמה וכמה לאנשי מקצוע, יותר קשה ליפול מקינוחים, כמו שיותר קשה להשביע את התלהבותנו במסעדות,
מאחר ורף הציפיות הבסיסי גבוה יותר מלכתחילה, וגם הקינוחים בפטיסרי הצרפתי לא יוצאים מן הכלל הזה, יפים ככל שיהיו.
ושנית- נראה לי שבפריז אי אפשר ממש להתאכזב באמת. בכל קינוח שתאכלי, גם אם הוא פשוט פחזניות עם קרם וניל,
עד כמה ששילוב הטעמים לא יהיה מלהיב, האיכות והשימוש בחומרי הגלם תמיד יהיו ברמה גבוהה וראויה להערכה.
אז אין כאן התרסקויות טוטאליות, יש פשוט קינוחים שלא תמיד מתעלפים מהם כמו שהיה ניתן לדמיין 🙂
בנוגע לשאר השאלות הפרקטיות-
5 ימים לא הספיקו כדי לדגום את כל הפטיסרי שרציתי, ויש עשרות שנותרו מחוץ לרשימה מלכתחילה,
אבל מבחינת הטיול עצמו אחרי 5 ימים הוא בהחלט הרגיש לנו ממצה למדי. כמות הקינוחים שאכלנו היתה מעל ומעבר,
בשלב מסוים אפילו לקחנו הפסקה של חצי יום מקינוחים כי לא יכלנו יותר לזלול 🙂 קחי בחשבון שאכלנו בפריז גם דברים אחרים בנוסף.
קשה לי מאוד לתת הערכה תקציבית ולהפריד את עלות הקינוחים משאר הוצאת הטיול, אבל בהחלט צריך להקדיש להם נתח תקציבי נכבד.
מאחר ובמקרה נשארו לי כמה קבלות על השולחן מול העיניים, יכולה לומר לך שקינוח ממוצע בפטיסרי שווה עולה 6-8 יורו,
מקרון אחד- 2 יורו, אקלרים בסביבות 5 יורו, מאפי בוקר בסביבות 2.5 יורו. גם השוקולדים יקרים למדי, ויכולים להגיע ל-1.5 לאחד.
שיהיה טיול נעים ומקווה שתהנו 🙂
טוב תקשיבי, זה מטורף!
סחתיין 🙂
יופי שנהניתם. זה כמעט מובן מאליו שכך תגיבו.. ריירנו בעקבות הדיווח. גם חצי שנה בפריז לא תספיק.
שכחת לרשום בהמלצות שיש להצטייד במודד רמת סוכר.
אאבל לומר על הצרפתים שהם נחמדים? כנרראה שחייך היו דלים מדי באנשים נחמדים באמת ואני לא מדברת על פרט זה או אחר אלא בהכללה.
המשיכי לעדכן. הבלוג שלך עולה על רבים אחרים ברשת.
YOU HAVE A WONDERFUL BLOG. I DIDN´T WANT YOUR DESCRIPTION OF PARIS TO END…..IT WAS AN EXCITING READING.
איזה כיף 🙂 תודה רבה!
בלוג קסוםםם!!! את נפלאה ומעוררת השראה פייה מתוקה אמתית, מתבוננת בשקיקה על מעשה ידייך להתפאר. הכל כאן ברמה גבוהה. תודה על כל המידע. אביה טרי.
תודה לך אביה על ההודעה המקסימה 🙂
שימחת אותי על הבוקר
אני גם שמתי לב שבכל מקום הייתם כמעט מרוצים אבל לא.
הייתי בערך במחצית מהמקומות ומודה שהתעלפתי בערך מכל מה שטעמתי (מקרון קרמל מלוח, קרואסון איספאהן, סנט הונורה בפטיסרי דה רב.. ועוד..), ואני ידועה כמפונקת 🙂
בכל מקרה, למרות הטון הביקורתי עשית לי חשק ואני כבר מצפה בקוצר רוח לביקור הבא, שבו אנסה להשלים את רשימת המקומות המפוארת שביקרתם בה…
סף התעלפות זה דבר מאוד אינדיבידואלי 🙂
בתור מישהי שאופה בלי הפסקה,
אני אכן קצת מחמירה וביקורתית
בעיקר כי רף הציפיות שלי גבוה למדי.
היו מקומות רבים שפחות התעלפתי מהם, זה נכון
אבל הכל היה טעים מאוד ואיכותי מאוד,
ומה לא הייתי עושה כדי לטעום מכל אחד ואחד מהדברים שוב ממש עכשיו 🙂
החוויה הכוללת היתה מהממת, ואני מחכה לגמרי לשוב לסיבוב נוסף בעיר המדהימה הזאת
אחד הפוסטים שיותר עושים חשק לעזוב הכל ולטוס לפריז
אמאלה, אני מעולפתתתתתת, איזה תמונות, איזה קינוחים, איזו אומנות, הייתי בפריז שנה שעברה ליום אחד בלבד לצערי, אחרי הפוסט הזה אין לי ספק שאני אחזור לשם לטיול קולינרי, תודה רבה!!!!
בשמחה 🙂 משתוקקת לחזור לשם כל כך גם בעצמי! זו בהחלט היתה חוויה בלתי נשכחת
ערב טוב, פייה מקסימה!
אני יודעת שכבר שאלתי על כך, אני מקווה שזה לא חצוף אם אשאל שוב, האם יש סיכוי שתפרסמי מתכון לפארי ברסט ממולא בקרם מוסלין עם הרבה פרלינה? אולי בזמן הקרוב?
אם לא, אולי תוכלי להמליץ לי על מתכון כלשהו?
פשוט המתכונים שלך תמיד מדוייקים ותמיד מוצלחים.
ראיתי מתכונים באתרים בארץ ובכולם נדרשת כמות של 30-40 גרם מחית פרלינה וזהו.. מעט.
לעומת זאת, ראיתי מתכונים באתרים מחו"ל ומתכונים של פיליפ קונטצ'יני שבהם יש צורך להשתמש ב- 100-175 גרם של מחית פרלינה, גם לקרם המוסלין-פרלינה וגם לאינסרט של פרלינה.. נשמע הרבה יותר טוב ועשיר מכל מתכון שראיתי באתרים ובבלוגים בארץ.
הבעיה היא שאני לא יודעת לעשות את השינויים וההתאמות שצריך לעשות לפעמים כאשר עובדים עם מתכונים מחו"ל, מוצרי חלב שונים, אחוזי שומן שונים וכו'.
כמובן שמתכון מעשה ידייך יהיה הדבר האולטימטיבי אך אם זה לא אפשרי אז אשמח לקבל המלצה למתכון מוצלח.
אני מקווה שזה לא חצוף לנדנד לך ככה 🙂
אלפי תודות! (התמונה של הפארי ברסט של קונטצ'יני בפוסט שלך.. התעללות..)
היי גלית
לא ניסיתי להכין כזה אז אין לי מתכון מומלץ 🙂
אבל אכן שמתי עין מזמן על הגירסה של קונטצ'יני שהיתה נפלאה.
אם תגידי מה המרכיבים שבעייתיים לך במתכון אולי אוכל לנסות לעזור
אם יהיה לי זמן להגיע לזה בעתיד בשמחה, יש אצלי ערימות של בקשות גולשים שרק מחכות שאגשים אותן ופחות מדי זמן פנוי 🙂
מתכון של קונטצ'יני בטוח יצא מוצלח בטירוף, פשוט תעשי קצת שיעורי בית.
אופן ההכנה של פחזניות סטנדרטיות ואפשר למצוא ודאי גם מתכונים דומים באנגלית כדי להבין,
וכל המרכיבים די בסיסיים גם בגוגל טרנסלייט.
בנוגע למרכיבים הספציפיים- יש לתנובה חלב מלא שנקרא בטעם של פעם, אפשר גם חלב טבעי של יטבתה,
וגם חלב רגיל יעשה את העבודה, זה לא קריטי במקרה הזה. לסוכר אפשר להשתמש בסוכר רגיל. בהצלחה
את מקסימה, אני מאוד מודה לך!
מתכון מעשה ידייך זה באמת הדבר המושלם, אך אני לא יכולה להתאפק ובינתיים אכין איזשהו מתכון 🙂
הבעיה בשבילי היא בחירת המתכון.. לא יודעת מה נראה מוצלח יותר.. והאם כדאי לעשות בצק עפ"י מתכון אחד וקרם מוסלין עפ"י מתכון אחר.. בגלל כמויות הפרלינה, עלות המתכון די גבוהה ולא מתחשק לי שמשהו ישתבש.
דרך אגב, בקישור האחרון האינסרט של הפרלינה הוא בעצם מיני פחזנייה שממולאת בפרלינה, פחזנייה בתוך פחזנייה.
טוב, קשקשתי מספיק. זהו, פיניטו 🙂
אקרא עוד מתכונים ואגיע להחלטה.
אני מאוד מודה לך על עזרתך והאדיבות שלך, זה לא מובן מאליו.
את מיוחדת ונפלאה ואני תמיד לומדת ממך המון. תודה על הכל!