מאז ומתמיד הייתי חובבת גדולה של עוגיות ממולאות, ושמחה לנשנש אותן בכל הזדמנות שנקרית בדרכי, בלי שום הבדל דת, גזע ומין.
לכל עדה ועדה העוגיות הממולאות המסורתיות והנפלאות שלה, והלוואי שהייתי יכולה לאכול את כולן ממש עכשיו  ביחד, לצד כוס קפה טובה עם הרבה קצף…
הארוחה היתה מתחילה בקיפלי של ההונגרים, ובאורשקי של הרוסים לתחילת הארוחה. למנה עיקרית- מקרוד תוניסאיות, בעבע בתמר עירקיות, ומעמולים שבשבילי הם אהבת אמת. ולקינוח- עוגיות אלפחורס ארגנטינאיות שאין כמות ולצידן עוגיות האפרסקים האיטלקיות, הפשה דולצ'י שמכינים בחתונות וחגים…

 

 

אבל בינתיים, אני שמחה להסתפק בעוגייה מסוג אחד בלבד- עוגיות אננס נמסות בפה, שאופים באופן מסורתי לכבוד ראש השנה הסיני. חובבי בלוגים של אוכל אסיאתי,  ודאי הבחינו כי אין בלוג סינגפורי / טיוואני / אינדונזי / מלזי / כל התשובות נכונות שמכבד את עצמו שלא זכה לשתף במתכון של העוגיות האהובות האלה, אותן נוהגים להכין במיליון עיצובים שונים, איש איש לפי מחוזו. לפעמים הבצק נקרץ בצורת פרח, כשמלית כדור האננס יושבת כאבקן גדול במרכזו. לפעמים כדורי האננס נעטפים בתוך הבצק כמו רולדה. לפעמים הבצק מגולגל לנחש ארוך, ומצופה בבצק, למראה של משה בתיבה. אבל אין ספק שהדרך הכי חמודה, היא להכין אותם במראה כובש של אננס! עבור הכנת העיצוב החמוד חמוד הזה פשוט ממלאים את העוגיות במלית כמו מעמולים, רק שבמקום לצבוט סביב בעזרת צובטן, יוצרים בעוגיות חתכים בעזרת מספריים חדים, שמקנים לעוגייה מראה של ספק פרי טרופי חמוד, וספק קיפוד קטן. לקבלת מראה אננסי יותר צובעים לעיתים את הבצק בצבע מאכל צהוב, אבל אני ויתרתי על התוספות והשארתי את העוגיות שלי נטורל.

 

 

בצק העוגיות פשוט להכנה ומתבסס בעיקר על הרבה חמאה רכה, יחד עם המרכיב הסודי- תוספת של חלב מרוכז, שמעניקה לו מתיקות עדינה. כל ביס בעוגייה פוגש בבצק רך וחמאתי שנמס מיד בפה, וחושף מלית אננסית כיפית וארומטית שמתחבאת בפנים. במתכונים רבים של העוגיות המסורתיות משתמשים במלית אננס קנויה, שכנראה נפוצה במקומות של אוכלוסיה סינית- אבל אצלנו בסופר קצת פחות, לכן אני הכנתי את מלית האננס שלי לבד- זה לא מסובך, פשוט טוחנים את האננס, ומבשלים זמן רב תוך עירבוב לעיתים עד שמצטמצם.
מלית העוגיות מתובלת על פי רוב בציפורן, אני הוספתי לה גם מעט וניל ותוספת של כוכבי אניס, תבלין  שתמיד נותן טעמים מדהימים לפירות טרופיים, וגם הפעם נתן קיק מגניבבבב לגמרי לתוצאה הסופית של העוגייה! מי שכל זאת מעדיף טעמים יותר פשוטים ונקיים, יכול גם לוותר על התוספת הזו למלית. אז מי במצברוח לאננס?

 

כמה דברים לפני שמתחילים:

  • מאחר שקיץ וחם, אם הבצק מרגיש לכם לעיתים רך מדי במהלך העבודה בשל מזג האוויר הקיצי, העביר אותו לקירור קצר להתייצבות, והוא ישוב לסורו.
  • האניס והציפורן במלית מעניקים ארומטיות משגעת,  אבל מי שממש לא אוהב גם יכול להשמיט אותם.
  • אין שום בעיה להכין את המלית גם בשימוש באננס משומר-  מניסיון זה עובד יופי ויוצא טעים!
  • רצוי להשתמש במספריים קטנים וחדים- אני השתמשתי במספריים גדולים כי זה מה שמצאתי בבית והעיצוב היה מעט מסורבל. ובטוחה שהעוגיות יצאו הרבה יותר יפות בשימוש במספריים קטנים.
    אין לכם סבלנות להשקיע בגזירות של מספריים? פשוט השאירו אותן עגלגלות. הטעם – אותו טעם.
  • ועוד לפני שתשאלו- הבצק אינו מכיל סוכר כלל, אין כאן טעות. החלב המרוכז מעניק לו מתיקות עדינה,  ומלית האננס המתוקה משלימה את התמונה.
  • העוגיות במיטבן ביום ההכנה או למחרת. (באותו היום הבצק עדיין קצת חולי ויש בו מעט פריכות בנוסף לנימוחות- אני יותר אהבתי, למחרת המלית נספגת בבצק, הפריכות נעלמת והן רכות ונמסות יותר – בנזוגי יותר אהב)

 

עוגיות אננס נמסות בפה

החומרים לכ-30 עוגיות:

לבצק:
175 גרם חמאה, רכה
50 גרם (2 כפות וחצי) חלב מרוכז
1 חלמון
250 גרם (כוס ושלושת רבעי)  קמח

למלית אננס:
950 גרם אננס טרי, או משומר ומסונן (2 קופסאות שימורים גדולות)
180 גרם (כוס פחות 2 כפות) סוכר
4 מסמרי ציפורן
2 כוכבי אניס
1 כפית מחית וניל או תמצית טובה
סקוויז של מיץ לימון

לעיטור:
מסמרי ציפורן (לא חובה)

אופן ההכנה:

לבצק:
בקערת מערבל חשמלי מקציפים חמאה רכה לקרם בהיר ואוורירי. מוסיפים חלב מרוכז ומקציפים יחד. מוסיפים חלמון ומעבדים לתערובת חלקה. לסיום מוסיפים את הקמח ומעבדים רק עד לקבלת בצק רך ולא דביק. מעבירים בינתיים לקירור.

למלית אננס:
במעבד מזון מועכים את בשר האננס לקבלת מחית. (במקרה זה מעבד מזון עדיף על בלנדר, כי דווקא כיף שהמחית לא לגמרי חלקה). מעבירים את המחית לסיר בינוני יחד עם שאר חומרי המלית. מביאים את התערובת לרתיחה, מנמיכים להבה, ומבשלים תוך בעבוע קל, תוך עירבוב לעיתים במשך כ-45-60 דקות, כך שהתערובת הופכת לאט לאט למחית סמיכה, דביקה, יציבה וזהובה. לקראת סוף הבישול הקפידו על עירבוב תכוף יותר, מאחר והתערובת נוטה להתקרמל. מצננים ומעבירים לקירור לשעה-שעתיים להתייצבות. לאחר שמלית האננס התקררה והתייצבה, יוצרים ממנה כדורים קטנים (אני נעזרתי בכפית פריזיאן למדידה. מי שרוצה לשקול בערך 15 גר' לכדור). מחלקים גם את הבצק לכדורים קטנים במשקל דומה.

משטחים קלות בעזרת כף יד מקומחת כל כדור בצק לקבלת עלה דקיק (אפשר לשטח על שקית או חתיכה של ניילון נצמד כדי שלא יידבק לכף היד ולא ייקרע), מניחים כדור של מלית אננס במרכז, סוגרים את הבצק מעל, ומגלגלים לקבלת כדורים ממולאים. מגלגלים את הכדורים קלות לקבלת צורה מעט מאורכת. אם הבצק רך מאוד בשלב זה אפשר להעביר אותו לקירור קל להתאפסות. בעזרת מספריים חדים ונקיים, גוזרים בחלקה העליון של כל עוגייה חתכים קטנים. (אם יש מספריים קטנים הכי טוב, אני השתמשתי במספריים גדולים והיה קצת מסורבל). אם רוצים נועצים בראש כל עוגייה מסמר ציפורן (אני הפעם התפרעתי ונעצתי כמה, לקבלת מראה יותר אננסי). רצוי להעביר את התבנית בשלב זה לקירור או להקפאה לשעה להתייצבות, כדי לוודא שהעוגיות ישמרו על צורתן ולא ישתטחו לנו באפייה, במיוחד בקיץ. מחממים תנור לחום של 165 מעלות, ואופים את העוגיות 25-30 דקות, כך שהעוגיות נשארות בהירות למדי, אבל תחתיתן משחימה. מצננים וזוללים.

Print Friendly, PDF & Email הדפס | שמור | שלח

שתפו את הפוסט: