שבת. קצת משעמם לי. אז למה שלא נאפה איזה משהו מתוק, ככה בקטנה?… זה כבר יעביר לי את הזמן… במטבח נותר לי מנגו בודד שמשווע לישועה מתוקה- ולא סתם מנגו, כזה בעל לחיים אדמוניות, וריח מתוק ומפתה שממש עושה עיניים מהמדף בלי שום בושה… לא היה מנוס- הייתי חייבת לבצע בו את זממי, והפעם החלטתי לנדב את המנגו לניסוי הרפתקני במטבח שרציתי לעשות ממשששש מזמן- ייצור אבקת פרי ביתית!

אבקות פרי? למה בכלל צריך את זה? ודאי תשאלו אותי. אז ככה- היתרון הגדול של שימוש באבקות פרי, הוא באפשרות לערבב אותן לתוך בלילות שאינן מסוגלות להכיל מחיות פרי, ובדרך כלל יתפרקו לגמרי כשרק תנסו אותן… לדוגמא קצפות, טורטים או אפילו מרנגים- בלילות מפונקות אלה לא יסכימו לשמור על מרקם תקין כשנקפל לתוכם כמות יפה של מחית מנגו, ויעדיפו להתפרק בהפגנתיות לאות מחאה לכדי בלילה נוזלית ומבאסת, ולאבד כל צלם קציפתי שאי פעם היה להם… אבל מאידך! אבקת מנגו יבשה למשל, תעניק להן טעם של מנגו ואפילו צבע כתום ויפה בלי בעיה. תודו שזה מגניבבבב!
ובעיקר פותח הרבה יותר אפשרויות למשחקי טעמים במטבח, שזה תמיד כיף אדיר

 

 

ההכנה עצמה בעצם קלה למדי- פשוט פורסים את הפרי לפרוסות דקות, ומניחים לו להתייבש לאט לאט לאט לאט… אם שפר מזלכם ויש לכם חצר צמודה, ימי שמש טובים וכמות סבלנות שנוזלת מהאוזניים, תוכלו לייבש הפירות באופן טבעי לחלוטין אבל אתם כמוני אתם מתגוררים בספארי של בטון, תאלצו לייבש אותן בתנור בחום הכי נמוך שיש, עד שמתייבש… כשהפרי יבש לחלוטין, ניתן לטחון אותו בקלות לאבקה, שתשמש אותנו כתמצית טעם וכתמצית צבע גם יחד, טבעית לחלוטין, וללא חומרים מלאכותיים ומשמרים.

אז באושר גדול, הניסוי הראשון שלי בנושא אבקות פרי עבר בהצלחה, למרות שבהחלט דרש סבלנות רבה. המנגו העיקש דרש יום שלם של 14 שעות ייבוש בתנור עד שהסכים להתייבש כמו שצריך (!)

אני מניחה שזה קשור גם לכמות השומן והסוכר שבפרי, אבל מניחה שאדע יותר כשאנסה את התהליך בפירות אחרים. לאחר המתנה אין קץ הסבלנות השתלמה, כשמהמנגו שלי נוצרה אבקה כתומה מגניבה וטעימה
(פוסט מעודכן יותר על ייבוש פירות עם מסקנות נוספות, אפשר למצוא ממש כאן)

 

 

את אבקת הפירות הראשונה שלי החלטתי לחגוג כמובן בשימוש המושלם- קיפול לתוך בלילת מקרונים, בהשראת האחת והיחידה, אם כל המקרונים, הלא היא טארטלט. לאחר כסיסת ציפורניים ארוכה בזמן שהמקרונים נאפו בתנור, שמחתי לגלות שתערובת המקרונאז' הסנובית שלא יכולה לסבול נוזלים, הסכימה לחבק אליה באהבה את אבקת המנגו שלי, ונתנה למקרונים שידרוג אדיר, בצורת טעם מודגש ומעולה לגמרי של מנגו, וגם חסכה את השימוש בצבע מאכל סינטטי.

בדר"כ במקרונים מרכז הטעם היא המלית, שנוצרת לשם כך בטעם דומיננטי ומודגש. הפעם היה חשוב לי לתת דווקא לכיפות המקרונים את הבמה, ולכן מילאתי אותם במלית עדינה של קרם חמאה וקוקוס והנחתי במרכז כל מקרון קוביית מנגו טרי מזוגג בליקר תפוזים… מה אומר לכם, יצא פשוט נפלא! המקרונים הכי טעימים שהכנתי עד כה. אין ספק שעוד הרבה
ניסיונות שימוש באבקות פרי יערכו אצלי במטבח בזמן הקרוב…

ועכשיו אם תסלחו לי אני קופצת מיד לירקן למצוא את הקורבן הבא, כי ממשששש בא לי להכין עוד אבקה! (ספויילר: כבר עכשיו הגויאבות בתנור…)

 

 

 כמה דברים לפני שמתחילים:

  • אז פרט להרפתקני מטבח מופרעים שכמותי שינסו רק כי זה מגניב, גם מי שאין סבלנות להתאמץ כ"כ להכנת אבקת המנגו יכול להכין את המתכון- פשוט המירו את כמות אבקת המנגו במקרונים בכמות שווה של אבקת סוכר, ועדיין תהנו מתוצאה טעימה.
  • שימו לב שהמתכון עצמו דורש שימוש רק ב-3 כפות של אבקת מנגו, אולם ממנגו אחד תתקבל כמות אבקה גדולה יותר, שתספיק לכם גם לשימושים אחרים.
  • ייבוש המנגו אורך זמן רב, אך מאחר והתהליך איטי מאוד, אין צורך לפטרל ליד התנור- אפשר פשוט להשאיר את המנגו לייבוש, ללכת לישון ולקום אליו שוב בבוקר.

 

 מקרונים של אבקת מנגו במלית קוקוס

החומרים לכ-35 מקרונים:

לאבקת מנגו:
1 מנגו בשל, אך מוצק ולא רך מדי

לקוביות מנגו:
1 מנגו קטן ובשל, אך מוצק ולא רך מדי
1 כף גדושה סוכר
3 כפות ליקר תפוזים

למקרונים:
180 גרם אבקת סוכר
110 גרם שקדים טחונים
3 כפות שטוחות אבקת מנגו
90 גרם חלבונים, רצוי מיושנים, בטמפ' החדר  (3 חלבונים גדולים פחות כף או שתיים)
30 גרם סוכר

למלית חמאה-קוקוס:
60 גרם סוכר
2 חלבונים , בטמפ' החדר
80 גרם חמאה רכה
2 כפיות תמצית וניל
50 גרם קוקוס טחון

אופן ההכנה:

לאבקת מנגו:
קולפים את המנגו, פורסים לפרוסות הכי דקות שאפשר, ופורשים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. (ככל שהפרוסות יהיו עבות יותר, הייבוש יארך זמן רב יותר). מעבירים את המנגו לייבוש ארוך בשמש לכמה ימים, או לייבוש ארוך בתנור בחום 50 מעלות, כאשר הופכים את הפרוסות כל כמה שעות כדי שיתייבשו בצורה שווה משני הצדדים, עד שמתייבש לגמרי. אצלי כל התהליך ארך בסביבות 14 שעות, בסופן נתתי בוסט קצר בטמפרטורה יותר גבוהה כדי לתת ייבוש טוב לסיום. בסוף התהליך פרוסות הפרי צריכות להיות יבשות וקריספיות כמו צ'יפס תפוחים. נותנים לנוח בקופסה אטומה למשך הלילה. למחרת מעבירים את הפרי המיובש למטחנת תבלינים (מעבד מזון לא הצליח להתמודד עם המלאכה) וטוחנים היטב לקבלת אבקה. (אם הפרי לא נטחן היטב בשלב זה מאחר ולא יובש מספיק, אפשר להשיב לייבוש נוסף בכל שלב). מאפסנים בצנצנת
אטומה.

לקוביות מנגו:
קולפים את המנגו וחותכים לקוביות קטנות (גודל של כסנטימטר וחצי, גובה של כחצי ס"מ). שמים את הקוביות בסיר קטן יחד עם הסוכר וליקר התפוזים, ומבשלים יחד במשך כ-10 דקות תוך ניעור הסיר לעיתים, עד שהמנגו רך ומזוגג. שומרים בקירור עד לשימוש.

למקרונים:
טוחנים במעבד מזון את השקדים הטחונים עם אבקת הסוכר ואבקת המנגו, לקבלת אבקה דקה ככל הניתן, ומנפים כדי להסיר גושים. מקציפים את החלבונים במערבל חשמלי עד שמתחיל להיווצר קצף לבן. מוסיפים את הסוכר בהדרגה וממשיכים להקציף למשך כמה דקות לקבלת קציפה קלילה אך יציבה ומעט מבריקה. מוסיפים פנימה את תערובת השקדים הטחונים בכמה פעמים, ומקפלים היטב יחד עד שהקצף נשבר, ונוצרת תערובת מעט נוזלית למראה, אך מאוד סמיכה ומבריקה. כדי לוודא שקיבלתם את המרקם הנכון לפני שמתחילים בזילוף, מנטפים מעט מהתערובת על צלחת בעזרת כפית- אם התערובת במרקם הנכון היא תשתטח באיטיות ותיצור עיגול מושלם עם שטח פנים חלק. אם עדיין נותרים בה שפיצים בולטים, זה אומר שצריך לתת לתערובת עוד כמה קיפולים.

מעבירים את התערובת לשק זילוף עם צנטר חלק בקוטר של כסנטימטר, ומזלפים על תבנית מרופדת בנייר אפייה עיגולים בגודל הרצוי. מניחים למקרונים לנוח בתבנית במשך 40-60 דקות, עד שמקבלים קרום ואינם דביקים למגע. מחממים את התנור לחום בינוני-נמוך 150 מעלות (אצלי הם נאפים הכי טוב בטורבו, אבל זה תלוי בתנור) ואופים את המקרונים במשך 12-15 דקות, תלוי בגודל המקרונים. מצננים לחלוטין בתבנית, ומסירים בעדינות.

למלית חמאה-קוקוס:
מעבירים את הסוכר והחלבונים לקערת מערבל חסינת חום, טורפים יחד לבלילה אחידה, ומניחים על גבי בן מארי. מבשלים למשך 2-3 דקות תוך הקצפה בעזרת מטרף עד שהסוכר נמס ומתקבל קצף לבן ומעט סמיך. מעבירים את הקערה למערבל חשמלי, ומקציפים במשך כמה דקות לקצף מבריק. מניחים להצטנן עד שלא חם למגע. מוסיפים את החמאה הרכה, כף אחת בכל פעם, עד שנבלעת לגמרי בתערובת, מקציפים לעוד  כמה דקות לקצף יציב. מוסיפים את תמצית הוניל ומערבבים. לסיום מקפלים פנימה את הקוקוס. (הקוקוס מקנה לתערובת גבשושיות מסויימת, אבל זה שווה את הטעם הנפלא שמעניק). מעבירים את המלית לשקית זילוף עם פיה חלקה. מסדרים את המקרונים בזוגות שווים, בהתאם לגודל, ומזלפים תלולית קרם קטנה במרכז מחצית מהמקרונים. מניחים במרכז הקרם קובייה של מנגו מזוגג, סוגרים בעזרת מקרון שני ולוחצים בעדינות. שומרים בקירור, אך הכי טעים להוציא מהקירור מעט מראש ולאכול בטמפרטורת החדר.

Print Friendly, PDF & Email הדפס | שמור | שלח

שתפו את הפוסט: